פריז – מסעדות שאהבתי

פריז, הו פריז, העיר האהובה עלי ביותר בעולם וזו שאני אוהבת לחזור אליה שוב ושוב ובין לבין כולי געגועים אליה (למעשה כבר כשאני בפריז אני מתגעגעת ..). השנה התמזל מזלי והספקתי לבקר בה פעמיים, ואני כבר מתכננת את הביקור הבא שלי ומחכה לכך בקוצר רוח.
אז אחרי שכתבתי לכם פוסט המלצות מפורט לפודי המטייל בפריז (כאן בקישור), ובו המלצתי על פטיסריז, חנויות ציוד וחומרי גלם, מקדשי אוכל, ושלל טיפים והמלצות לביקור בעיר, החלטתי להקדיש הפעם פוסט נפרד שכולו מסעדות בפריז שאהבתי. קיבלתי מכם לא מעט בקשות להמלצות על מסעדות שנראה לי הגיוני לרכז את כולן בפוסט אחד.

הפוסט יכלול המלצות על כמה סוגי מסעדות, קלילות ו"כבדות" יותר, קלאסיות, "מוסדות פריזאיים" ומסעדות מודרניות יותר. בכל המקומות הייתי, טעמתי והתרשמתי ובחלקן גם הייתי כמה פעמים וההמלצות הינן לפי הטעם שלי וההתרשמות שלי אבל אני מקווה שגם אתם תאהבו אותן.
ולפני שאתחיל בהמלצות אני רוצה לומר תודה ענקית לחברתי מיה פקר, שמתגוררת ועובדת בפריז, שהיתה הפרנטרית שלי ללא מעט מהארוחות במסעדות שתמצאו פה בפוסט ושהכירה לי כמה מהשוות שבעיר. תמיד כיף ללכת למקומות ש"המקומיים" ממליצים עליהם.

***שימו לב שההמלצות מתחילות ממסעדות לארוחות "מלאות" וממשיכות למסעדות קלילות יותר – אז שווה לקרוא עד הסוף**

רוצים עוד חוויות מהביקורים שלי במסעדות? כנסו לסטורי שלי ותמצאו שם עוד תמונות מהמנות שזללתי ומהחוויות שלי. ופה בקישור תוכלו לראות חוויות שלי מהביקור בפריז.

האטלייה של רובושון –  L'Atalier de Joel Robuchon

מסעדת מישלן שהיא אחת משורת המסעדות של השף האגדי ז'ואל רובושון. המסעדה ממוקמת מטרים ספורים משער הניצחון והשאנז אליזה (הכניסה מרחוב אחורי לשאנז). מדובר במסעדה מאוד מפוארת שמגישה שלל מנות מושקעות ויפות.
הארוחות שם לא זולות, כיאה למסעדת מישלן, אבל בדיל הצהרים המחיר יותר נגיש. שימו לב שלא מעט מהמנות בעיסקית הן בתוספת מחיר.
המנה שהכי נהניתי ממנה שם היא ספגטי לובסטר – מנת פסטה ברוטב מבוסס עגבניות, עם נותני טעם נוספים כמובן שמלווה בחתיכות של לובסטר. הפסטה היתה טעימה בטירוף ואפילו הילדים הבררנים שלי זזלו ממנה בהנאה.
כמובן שהמנות מגיעות עם אחד מסימני ההיכר של רובושון והוא הפירה המפורסם שלו, שאכן מצדיק את המוניטין בטעם ובמרקם הקטיפתי שלו (שמבוסס על תועפות חמאה, אבל היי.. אנחנו בפריז…).

Le Printemps du Gout

על המסעדה הזו אני תמיד ממליצה לכל מי שמגיע לפריז פשוט כי יש בה את השילוב המוצלח של אוכל מעולה ונוף מדהים. המסעדה ממוקמת בקומה השמינית של בית הכלבו פרינטמפ שלייד גלרי לפייט והאופרה גרנייה (שימו לב שזה באגף הגברים), שם נמצאת קומת המסעדות של פרינטמפ (כך שאם בא לכם לאכול משהו אחר תוכלו תמיד ללכת לאחת המסעדות האחרות שבקומה). יש לה מרפסת ענקית שבה תוכלו לקבל תצפית נפלאה על פריז (אייפל, גני טווילרי, האופרה ועוד) ואני זוכרת שכשישבתי שם עם חברתי שנטל לא יכלתי להפסיק להסתכל על הנוף ולמלמל לעצמי – אני לא מאמינה שאני יושבת פה ככה, זה הרגיש לי כמו חלום.
המסעדה מגישה מגוון מנות, לאו דווקא צרפתיות ואני הספקתי לטעום שם המבורגר, מרק בצל, סלט גבינת עזים עם מקלות אספרגוס עטופות בבייקון שהיו פשוט מושלמים, וגם סלט קיסר (אכלתי שם כמה פעמים בביקורים ובתאריכים שונים..). גם הילדון שאכל איתי שם נהנה מאוד. בקיצור – לדעתי זו מסעדה שחייבים לעבור בה לפחות פעם אחת בפריז ולו בשביל החווויה של לשבת שם עם הנוף הכי מושלם.

cafe de la paix

קפה דה לה פה הוא אחת המסעדות הותיקות בפריז, ואחת היפות שהייתי בהן. המסעדה (שמשום מה קוראים לה קפה) ממוקמת מול האופרה גרנייה, במיקום מושלם לסיבוב באזור, ומציעה תפריט מגוון וטעים מאוד. בתמונה תוכלו לראות את מרק הבצל שלהם שהיה פשוט מושלם, את הלחמים שהגיעו עם הארוחה, שאני וחברותי ממש התענגנו עליהם, את מאפה השמרים עם השום והטימין שהוגש לשולחן וכולנו התלהבנו ממנו ואת מנת הסטייק שהזמנתי שהגיעה ברמת עשיה מושלמת והוגשה לי בתוך פעמון שנפתח לנגד עיני ועם פירה ממש מוצלח.
בקיצור, מסעדה שאין אצלה פספוסים ושממש אשמח לחזור אליה.

אנטריקוט – l'entrecote

ל'אנטריקוט היא אחת המסעדות הכי ותיקות ומומלצות בפריז, מהסוג שאי אפשר לפספס איתה, פשוט כי כל כולה מתמחה באחת המנות האהובות עלי בעולם – סטייק וצ'יפס! ומה צריך יותר מזה כשיש סטייקים משובחים שמגיעים לשולחן עם הרוטב האגדי של המקום ולצידם מגיעה המלצרית עם מגש ענק של צ'יפס מעולה שממנו אפשר לקבל שוב ושוב.
הקטע במקום הוא שאי אפשר להזמין מקום מראש וצריך להגיע ולחכות בתור (הטריק הוא להגיע ברבע ל 7 ולתפוס מקום בתור..).
הסטייקים מוגשים כשהם כבר פרוסים לפרוסות, המלצרית מגיעה ומניחה מגש ליידה ומחלקת את הפרוסות לצלחות של הסועדים ועליהן יוצקת מהרוטב. רוצים עוד? אין בעיה היא תחזור ותוכלו לקבל עוד.
בקיצור, מדובר בארוחה שלטעמי חייבים ליהנות ממנה לפחות פעם בחיים (שירה וסרמן, המוכרת כחצי שירה, חברתי האהובה אף דאגה שנלך אליה פעמיים באותו שבוע, פשוט כי זו המסעדה האהובה עליה בעולם לדעתי 😊).
תוספת לאחר הערות של גולשים – המסעדה שפה בפוסט היא ל'אנטריקוט המקורית. מאז היה סכסוך במשפחה ואחד מהאחים פתח רשת מתחרה משלו בשם la relais de l'entrecote שלה 3 סניפים בפריז. אכלתי בביקורי האחרון בסניף בסן ז'רמיין ואכן אין ממש הבדל בין הסניפים.

בראסרי ליפ – Brasserie Lipp

בראסרי ליפ היא אחת הבראסריז הותיקות בפריז. היא ממוקמת בשדרת סן ז'רמיין האופנתית, וכל כולה זועקת שיק וקלאסיקה צרפתית, החל מהשלטים על הקירות (כולל שלט מצחיק שאוסר על כניסה למסעדה במכנסיים קצרים 😊 ) וכלה בלבוש המאוד מוקפד של המלצרים. השירות כמובן בהתאם עם שלל גינונים.
המנות שהזמנתי היו טעימות ומוצלחות. סטייק שהגיע עם צ'יפס כמו שהילדון שלי אוהב, ומנת שוקרוט שהזמנתי בהמלצת מנהל המסעדה שטען שזו אחת ממנות הדגל של המקום. בהתחלה לא כל כך הבנתי מה הרעש כי היא נראתה לי סטנדרטית יחסית, אבל אחרי שטעמתי כל אחד ממרכיביה הבנתי שמישהו פה עשה עבודה מעולה. לקינוח הזמנתי את המילפיי שלהם (קרמשניט בעגה הישראלית) שגם בו המקום מאוד מתגאה ומה אומר לכם – היה טעים!

les fous de l'ile

מסעדה מקסימה שממוקמת על איל סן לואי, אחד משלושת האיים שנמצאים על הסיין באזור של נוטרדם. מיקום יפייפה כשלעצמו. המסעדה מגישה מגוון של מנות צרפתיות קלאסיות וכל מנה שטעמתי היתה פשוט נהדרת. כפי שתראו בתמונות גם השקיעו מאוד בצלחות של כל מנה והיה תענוג לעינים ולבטן לטעום ולזלול מהמנות הללו. המסעדה גם מעוצבת ממש יפה, בעיצוב אלגנטי מצד אחד וכפרי מצד שני. בקיצור, מסעדה שאני מאוד שמחה להמליץ עליה לבילוי בערב ולאחר מכן לטיול באזור.

La Trait d'Union

המסעדה הזו לא נמצאת לדעתי באיזושהי רשימת מקומות מומלצים, אבל היא תפסה לי את העין די הרבה זמן, בזכות המיקום שלה שהיה בצמוד למלון שבו אהבתי להתאחסן (הולידיי אין סן ז'רמיין שעכשיו נמצא בשיפוצים). הגעתי אליה בביקור האחרון שלי בפריז, שהיה בשבוע קר במיוחד, וכל מה שחיפשתי היה אוכל מחמם וטעים שאפשר לזלול קרוב למלון.
מדובר במסעדה בסגנון ביסטרו שמגישה קלאסיקות צרפתיות, ומאחר והיה יום קר בטירוף (אבל ממש קר) החלטתי להתחמם עם מרק בצל ועם מנה של צלי בקר, שתיהן היו נפלאות ומענגות. הילדון קיבל המבורגר ונהנה ממנו מאוד. פלוס נוסף הוא העובדה שהאפרול שפריץ שהזמנתי שם הגיע בכוס ענקית ומפונפנת (במיגוד למקומות שהגישו לי כמות קטנה בכוס מלאה בקרח).
בקיצור – מסעדה ממש חמודה ואם אתם נמצאים באזור של סן ז'רמיין לא רחוק מגני לוקסמבורג שווה לעצור בה. ואם כבר הגעתם לשם עשו סיבוב ב RUE DE RENNE (שבו ממוקמת המסעדה) שבו יש לא מעט חנויות מהנות לקניות.

Maitre Pierre 

מסעדה איטלקית מקסימה הממוקמת לא רחוק מהשאנז אליזה. המסעדה בבעלות משפחה איטלקית ומוגשות בה מנות איטלקיות קלאסיות. העיצוב יפייפה, האווירה נהדרת ואולי גם אתם תזכו לראות בה בני אצולה צרפתיים, כפי שאני זכיתי לראות כשישבתי שם.
אני נהניתי מאוד ממנת ה- Pinsa שהיתה סוג של פוקאצ'ה עם טופינג עשיר בגבינות ומחית כמהין שהפכה הכל לטעים ברמה שגם כשהייתי מפוצצת רציתי ממנה עוד. גם הטירמיסו של המקום היה נפלא. אוורירי וקליל.
חשוב לציין שיש במסעדה גם מנות שמתאימות יותר לילדים כמו שניצל (אם כי שניצל וינאי מבשר, אבל היי – הילדון שלי אכל ממנה בשמחה ולא שם לב שיש משהו אחר בשניצל שלו 😊 )
בקיצור, אם מתחשק לכם לגוון ולאכול אוכל טוב שאינו צרפתי במסעדה אני ממליצה לכם בחום להגיע לשם.

Chez janou

מסעדה חמודה שממוקמת במארה, בקרבת ככר ווז', וזוכה לפופולריות רבה גם בקרב המקומיים וגם בקרב התיירים. קיבלתי עליה המלצה חמה מחברי צבי חזנוב מהאתר "פרנקופילים אנונימים" ושמחתי מאוד כשגם מיה חברתי הציעה שנלך לשם.
המסעדה כוללת חלל פנימי, שמעוצב בצורה יפייפה וצבעונית עם פוסטרים של סרטים, וגם מקומות ישיבה ברחבה שמחוצה לה, באווירה משוחררת יותר.
גם פה נרשם מבחר לא רע של מנות, בשריות וצמחוניות, שהיו טעימות להפליא וקלילות במידה. והקינוח, הו הקינוח – מוס השוקולד המפורסם שלהם. המלצר מגיע עם קערת הגשה ענקית מלאה ובעזרת כף גדולה גורף ממנה מוס ושם לכם על הצלחת. מוס שוקולד כהלכתו – שוקולדי, עשיר והאמת גם קצת כבד, אבל השוקוהולים בינינו יתענגו עליו.

Colorova – ובמיוחד בראנץ בסופשבוע

קולורובה היא אחת המסעדות החמות בפריז כיום, וכל כך שמחתי שחברתי מיה הודיעה לי שהפעם אנחנו חייבות ללכת לשם לבראנץ של שבת או ראשון, כי זו היתה ארוחה נפלאה.
המסעדה נפתחה על ידי שני שפים בוגרי בית הספר פרנדי היוקרתי, שבישלו לפני כן במסעדות יוקרה אחרות ובחרו לבסוף לפתוח מקום משלהם. היא ממוקמת באזור של rue de renne שאני מאוד אוהבת להתאחסן בו ולהסתובב בו.
התפריט שלה משתנה כל הזמן וכולל מנות עם טוויסטים שהשף מוסיף להן. בבראנץ קיבלנו ארוחה די גדולה שכללה כמנה ראשונה פרנצ' טוסט עם סירופ קרמל בזיליקום מעל שהיה פשוט חלומי, מנה שנראתה לי כמו קרם תפוחים עם קרם פרש במרכזה (נשמעת מוזר אבל היתה ממש טעימה), ושלל ממרחים ומטבלים מפירות שפשוט רצינו לזלול אותן עם כפית. למנה העיקרית לקחתי ניוקי שהגיע עם המון רוטב שאם לא הייתי מתביישת הייתי מלקקת אותו עם האצבעות, ומיה לקחה מנה בשם this is not avocado tost שהיתה מבוססת על אפונה ונראתה הכי מפונפנת שיש. גם הקינוחים שם שווים במיוחד ואני נהניתי מאוד מפלאן השומשום השחור המפורסם שלהם.
בקיצור – ממליצה לכם לא לפספס אותה, זו חתיכת פנינה קולינרית.

הוטל קוסט – ארוחת בוקר מושלמת בסטייל

מסעדה נוספת שיותר משמחתי לחזור אליה, ואף לפתוח איתה את חגיגות יום הולדתי בביקורי האחרון (יולי 23) היא המסעדה של מלון קוסט המפונפן והאופנתי הממוקם לא רחוק מכיכר ונדום היוקרתית. המקום כולו מעוצב בסטייל הורס, ויש בו שולחנות שנממוקמים בפטיו במרכז (עם הרבה אור טוב לצילום) לצד שולחנות מפוארים שממוקמים בחלק המקורה. כשביקרתי בדצמבר האחרון קיבלתי שולחן מהמם לייד אח מבוערת והרגשתי הכי מלכותית שיש. ארוחות הבוקר של המקום כוללות מגוון של מנות, החל ממנות הביצים האייקוניות שלהם, מנות יוגורט מפונפנות, ושלל מנות בוקר כמו סלמון, פטה, תפוחי אדמה מטוגנים (כי אין על צ'יפס בכל שעה של היום 🙂 ) בריושים ומאפים וסלט פירות אחד שהגיע ועפתי עליו כי כל פרי היה הכי מושלם והכי יפה שיש. אני אישית עפתי על מנת האגס בנדיקט שלהם שמגיעה עם הרוטב הכי טעים שטעמתי בחיי. למסעדה לא ניתן להזמין מקום, למיטב ידיעתי ואם אתם מעוניינים בארוחת הבוקר פשוט תגיעו. אציין שכשהגענו ב 9 המקום היה די ריק ולא היינו צריכות להמתין אבל לקראת השעה 10 המקום כבר התחיל להתמלא. ממליצה בחום להגיע לשם ולהתפנק בארוחת הבוקר לפחות פעם אחת בחיים.

קפה שארלוט

עוד מוסד פריזאי שפשוט תענוג היה לשבת בו הוא קפה שארלוט. הקפה ממוקם במארה, ממש מול שוק הילדים האדומים (שוק אוכל ססגוני ששווה להגיע לביקור בו), ומציג תפריט מגוון עם מנות שהפכו לאייקוניות, כמו ההמבורגר, מנות הביצים שלהם והריזוטו שאני בחרתי לטעום והיה פשוט חלומי. עשוי במידה מושלמת, עם טעמים עדינים אך מורגשים של פרמזן וכמהין והיתרון הכי גדול – בניגוד למנות ריזוטו רבות הוא לא היה כבד מדי  ויכלתי בכיף לטייל לי ולעשות שופינג במארה בלי להרגיש שהבטן שלי מפוצצת מהארוחה. השירות במקום אף הוא מאוד אדיב והמלצרים שמחו להמליץ לי על המנות הנחשבות של המקום.

Steam bar

מסעדה אסייתית שאליה לקחה אותי חברתי מיה, שהבטיחה לי שהיא שווה, והיא צדקה! כל כך נהניתי שם. התפריט כולל מבחר של מנות קטנות שמאפשר להיהנות מכמה מנות ולהרכיב לעצמכם ארוחה לפי הקיבולת והחשק. יש שם מנות גיוזה, באנים ממש מוצלחים (כולל אחד שחור שהיה מעולה), נודלס, סושי ועוד. גם הקוקטיילים שהזמנתי היו נהדרים ואפילו הקינוחים (שבהם בדרך כלל מסעדות אסייתיות לא מצטיינות) היו נפלאים.

רשת היפופוטם – Hippopotamus

רשת היפופוטפם היא רשת של מסעדות בשרים שפרוסה בכל רחבי פריז (וטוב שככה). היא פתרון טוב למי שמחפשים לאכול ארוחה בשרית טובה ולא יקרה והיא מושלמת למי שמגיע עם ילדים כי יש לה מנות ילדים מאוד מוצלחות וגם שלל הפתעות שניתנות לילדים במקום (בלונים, חוברות וצבעים וכו').
למרות המחירים הדי עממיים שלה הסטייקים שלה היו מצויינים ועשויים בדיוק כמו שאני אוהבת ולכן אני תמיד מוצאת את עצמי חוזרת אליה במהלך השנים ובמיוחד כשאני מגיעה לפריז עם הילדים.

Eggs & co

מקום קטן וחמוד ברובע סן ז'רמיין (נו טוב, המלון שלי היה באזור, אבל לא בגלל זה הלכנו לשם) שמתמחה במנות עם ביצים. הלכתי לשם עם מיה לארוחת הבוקר ביום האחרון שלי בפריז וזו היתה חוויה נהדרת. מסעדה קטנה ופשוטה, ישבנו בקומה העליונה שלה יחד עם שלל מקומיים ונהננו ממנות ביצים שהיו ממש מוצלחות. אני בחרתי בביצה עלומה על טוסט עם פטריות שהיתה במרקם המושלם, עם חלמון שנזל בדיוק כמו שאני אוהבת ורוטב נפלא לצידו. לקינוח לקחנו פנקייק, פשוט אבל טעים. והחשבון? הגיע עם המון סוכריות גומי שגרמו לי לחייך ולהמתיק את הפרידה שלי מפריז באותו היום.
בקיצור – מקום ממש חמוד לארוחת בוקר.

רשת מסעדות Frenchie – פרנצ'י טו גו

מסעדת frenchie היא אחת המסעדות הלוהטות כיום בפריז, ובעצם מדובר ברשת מסעדות שכוללת מסעדת שף מפונפנת, בר יין ו.. פרנצ'י טו גו לאנשים כמוני שלא הספיקו להזמין מקום למסעדות השוות (חח..) כי מה לעשות – צריך להזמין שם מקום חודשים מראש ואני ביקרתי בתקופת הקורונה שהיה קשה להתחייב על תאריך טיסה.
אז הגעתי לפרנצ'י טו גו, שממוקמת ברח' ניל, לייד המסעדה ובר היין ולא רחוק מאזור החנויות המתמחות, לארוחת צהרים קלילה (בכל זאת זללתי המון במהלך היום בעודי עוברת מפטיסרי לפטיסרי..) וזה היה פשוט נפלא. סנדוויצ'ים בכריך בריוש משובח שכביכול היו סטנדרטים אבל משהו בשילוב הטעמים והרטבים הפך אותם לממש טעימים. אני לקחתי מנת בשר מפורק (לא כשרה.. מבקר נמוך..) והתענגתי על כל ביס.
אני עוד מתכננת לבקר גם במסעדות האחרות של הרשת ומבטיחה לדווח אבל ברור לי שאם יש לכם אפשרות להזמין מקום – ואפילו לארוחת צהרים במקום (שתהיה גם פחות יקרה..) לכו על זה בלי להסס.

פינות נשנוש מתחת לסיין

המלצה שהיא די כללית אבל חשבתי שכדאי להזכיר גם אותה. בעונות הנעימות יותר תוכלו למצוא על גדות הסיין שלל בארים חמודים עם אלכוהול ונשנושים. והרי אין דבר יותר כייפי מלשבת עם דרינק טוב על גדות הסיין ולתצפת על הנוף. אני הכי אהבתי את זו שנמצאת מתחת לגשר אלכסנדר, כי ככה גם יכלתי לבהות בגשר היפייפה והאהוב עלי בפריז וגם ליהנות מהאייפל שמבצבץ ממנו.

אז זה פוסט ההמלצות שלי על מסעדות בפריז. השתדלתי לתת לכם מגוון המלצות לפי הטעם שלי וההתרשמות שלי ואני מקווה שתהנו מהן.

אל תשכחו לבקר גם בפוסט ההמלצות המתוק שלי לפודי'ס שמטיילים בפריז 

ובואו גם לבקר בפוסט שכתבתי על שעת התה במלון פלאזה אתנה והראיון שלי עם השף אנג'לו מוסה

ו