עוגיות כפתורים

מכירים את הסיפור של מרק הכפתורים? על האיכר שהגיע לעיירה וביקש קצת אוכל, אבל איש לא הסכים לפתוח לו את דלתו. לבסוףהגיע לבית הכנסת ופגש את השמש. הוא שכנע אותו שהוא יכול להכין מרק מכפתורים וביקש ממנו עוד כמה כפתורים. השמש הסתקרן והתחיל לאסוף מאנשי הכפר כפתורים, סיר למרק, מצקת ושאר כלים. העמיד הקבצן את הסיר ושם בו מים וכפתורים, ולאט לאט במהלך הבישול הצליח לשכנע את דיירי העיירה להוסיף למרק תבלינים וירקות שכל אחד הביא מביתו עד שלבסוף נוצר מרק ירקות עשיר ומשביע שכולם אכלו ממנו בהנאה. הסיפור המקסים הזה בא ללמד את קוראיו על אהבת הזולת ועל ערכי הקהילתיות והוא שבה את ליבי מאז ששמעתי אותו בילדותי.

ולמה אני מספרת את זה? כי הסיפור על מרק הכפתורים גרם לי לחשוב לא רק על ערכים שאני רוצה להנחיל לגוזלים שלי, אלא גם על שימושים נוספים לכפתורים באוכל וכך נולד הרעיון של עוגיות הכפתורים.

dsc_1019

הניסיון הראשון יצא מוצלח למדי (אם כי קצת התקשיתי לעצב את הכפתורים בצורה סימטרית) ואם לא די במראה הנהדר של הכפתורים, אז הדובדבן שבקצפת היה התגובה של גוזלי וחברותיו כשראו את העוגיות. החברות שהתארחו אצלו אפילו דרשו לקבל שקית הביתה ואני כמובן שהתמוגגתי משמחה והכנתי להן משלוח.
בניסיון השני כבר למדתי כמה לקחים והעוגיות יצאו יפייפיות ואפילו סימטריות (יחסית..).

הפעם החלטתי להשתמש בבצק אחר, קצת יותר "חורפי" עם סוכר חום שנותן להן צבע יפה ועם קינמון שנותן להן טעם נפלא. בכל מקרה, מדובר בבצק פריך שניתן בקלות להמיר לפרווה או לגירסה טבעונית (ראו הערה בחלק של הרכיבים). הוא נעים מאוד לעבודה ונוח וגם אם יש קצת התעסקות עם עיצוב הכפתורים, התוצאה לגמרי שווה את "שעת היצירה".

dsc_0996

החומרים:
200 גר' חמאה רכה חתוכה לקוביות **
120 גר'  (חצי כוס) סוכר חום (מהסוג הדביק)
כף דבש **
כפית תמצית וניל
1/2 כפית קינמון
קורט מלח
45 גר' (3 כפות) שמנת מתוקה **
315 גר' (2 ורבע כוסות) קמח לבן

**בגירסה הטבעונית/פרווה מחליפים את החמאה במרגרינה או בשמן קוקוס באותו משקל ואת השמנת המתוקה בשמנת צמחית או בחלב צמחי. את הדבש ניתן להחליף בסילאן או לוותר עליו.

ההכנה:

במיקסר עם וו גיטרה מערבלים יחד את החמאה הרכה שחתכנו לקוביות, הדבש והסוכר החום עד שמתקבלת תערובת רכה, אוורירית ובצבע אחיד.

dsc_0887

מוסיפים את השמנת המתוקה, תמצית הוניל, הקינמון והמלח, ומגרדים עם לקקן את הבצק שעלה לקצות הקערה (כדי שכל התערובת תתערבב באופן אחיד)

dsc_0895

ממשיכים לערבל עוד קצת עד שהתערובת אחידה ומעט תפוחה, ואז מוסיפים את הקמח. הפעם השתדלתי לא להשתמש בכמות גדולה מדי של קמח כדי לשמור על לחות הבצק. הכמות היא 2 ורבע כוסות (ששקולה ל 315 גר').

dsc_0898

בשלב הזה חשוב לא לערבל יתר על המידה, רק עד שהקמח נטמע בתערובת. היא אפילו תראה לא אחידה וזה בסדר. הסוד בבצק פריך הוא עיבוד מינימאלי כי ממילא הבצק יעבור רידוד, שזה עיבוד נוסף.

dsc_0900

מעבירים את כל הבצק לניילון נצמד. מאחדים מעט (הבצק יהיה מאוד נעים לעבודה ולא דביק) ועוטפים. מעבירים את הבצק לקרור של שעה במקרר על מנת שיתמצק מעט. הקרור חשוב ואל תוותרו על שלב זה.

dsc_0903

לאחר שעה מרדדים את הבצק. הכי נוח לדעתי לרדד את הבצק הזה בין 2 גיליונות של נייר אפיה. זה גם יאפשר לרדד אותו בלי שום תוספת של קמח, וזה ישמור על המרקם הרך והפריך של הבצק.

dsc_0911

ועכשיו – להרכבת הכפתורים: שלב ראשון – קורצים עיגולים בקוטר של כ 3 ס"מ (אפשר כמובן יותר, מה שאתם אוהבים). כיוון שלא היה לי קורצן בקוטר הזה ועדיין רציתי עוגיות קטנות יחסית, השתמשתי באחד הצנטרים שלי שהיה רחב יחסית.

לאחר שקרצתי את העיגולים סילקתי בעדינות את שאריות הבצק. פשוט הורדתי אותן בעדינות מסביב לעיגולים. חלק על ידי משיכה וחלק על ידי הרמה קטנה של נייר האפיה ודחיפה של הבצק מלמטה. אם הבצק עושה בעיות אפשר לקרוץ, להחזיר למקרר לכמה דקות ואז כשהבצק יציב יותר, להוציא את השאריות.

dsc_0913

שלב שני: קריצת העיגול הפנימי. כל כלי עגול שקטן בקוטר שלו מהעיגול שקרצנו יתאים – אפשר עם קורצן, אפשר עם צנטר אחר (כפי שאני עשיתי) ואפילו אפשר עם כוס שוטים (של הקפצת טקילה, וודקה וכו').

זכרו ללחוץ בעדינות ולא עד הסוף. המטרה היא לחרוץ דוגמת עיגול על הבצק.

dsc_0975

שלב שלישי: החורים. את החורים קרצתי בעזרת שיפוד קטן. כמובן שאתם יכולים להשתמש בכל כלי שנראה לכם מתאים. אפשר לקרוץ 2 כפתורים ואפשר 4. אני העדפתי לקרוץ 4. פשוט לוחצים בעדינות ומסובבים קצת את השיפוד כדי שיווצר חור שלא ייסתם באפיה.

תודו שאלה שלבים מאוד תרפויטים (אותי הם ממש מרגיעים 🙂 ).

בעקרון העוגיות מוכנות עכשיו להכנס לתנור, אבל.. אם יש לכם זמן אני ממליצה להכניס אותן למקרר לכמה דקות טובות. הבצק יתקרר קצת ויתמצק וככה העוגיות ישארו בצורתן באפיה (בכל זאת מדובר בבצק חמאה, וחמאה נמסה באפיה, כך שעדיף להתחיל לאפות את העוגיות כשהן קרות). בזמן הזה תוכלו לחמם את התנור לקראת האפיה.

dsc_0977

עוד המלצה חשובה היא לסדר את העוגיות על נייר האפיה כשיש מרווחים ביניהן. הן אמנם לא מתפשטות הרבה באפיה אבל לא הייתם רוצים שאחרי כל העבודה שהשקעתם העוגיות יידבקו אחת לשניה. כשהעוגיות קרות קל מאוד להעביר אותן ולרווח ביניהן.

את העוגיות אופים בטמפרטורה של 170 מעלות למשך כ- 10 דקות עד שהן שחומות.

dsc_0985

אם אתם שואלים לפשר המשטח השחור שעליו אפיתי את העוגיות, אספר שמדובר במשטח מחורר שגורם לכך שהעוגיות מקבלות אוורור קל גם בחלק התחתון שלהן במהלך האפיה. זה מונע את התופעה של הווצרות לחות בתחתית הבצק במהלך האפיה.
כמובן שהמשטח הזה אינו הכרחי וניתן לאפות גם על נייר אפיה. העוגיות קטנות ולא אמורה להווצר כמות משמעותית של לחות מתחתיהן במהלך האפיה.

dsc_0999

אז אלה העוגיות החמודות שלי. אני מודה שמאוד התלהבתי מהמראה שלהן. גוזלי התמכר אליהן ולא רצה להפסיק לאכול מהן וכך גם החברות המקסימות שהגיעו אלינו אתמול ודרשו לקבל שקית לדרך (שזה תמיד משמח 🙂 )

כמובן שאם אתם רוצים לקרוץ את העוגיות בצורות אחרות אתם יכולים להכין אותן בכל צורה שתרצו. וגם.. אם תרצו להכין כפתורים לבנים, אתם יכולים להשתמש בבצק פריך אחר כמו הבצק לעוגיות שהכנתי עם הילדים.

ואם תהיתם מאיפה הצלחת המהממת, היא של הקרמיקאית המוכשרת ליאת אנקורי – כנסו לדף שלה יש לה דברים מהממים!

dsc_1025

אם אהבתם את הפוסט אל תשכחו להרשם לניוזלטר ולקבל מייל בכל פעם שמתפרסם מתכון חדש בבלוג – ההרשמת בצד הימני של האתר (רק מכניסים מייל).
אתם מוזמנים בשמחה לבקר אותי בדף הפייסבוק של שמח במטבח ולספר לי על העוגיות והמאפים שלכם.
וגם באינסטגרם – שם אני משתפת בכל מיני דברים שקורים במטבח שלי, לפעמים לפני שהם מתפרסמים בדף

‏20 תגובות

  1. דורון ב- 23 בנובמבר 2016 בשעה 19:30

    רעיון מקסים

  2. ליאת אנקורי ב- 23 בנובמבר 2016 בשעה 23:51

    רעיון מקסים! הבלוג מצולם ומפורט נהדר! שאפו ותודה על הפירגון יקירה ❤️

  3. פיית העוגיות ב- 24 בנובמבר 2016 בשעה 10:09

    חמודות בטירוף 🙂

  4. מעריצה שלך!!!! ב- 27 בנובמבר 2016 בשעה 15:36

    דיייייייי
    איזה רעיון מושי!!!!!
    יש לך רעיון אחר איך לעשות את זה?
    אין לי צנתרים כאלה ואין לי כח לקנות חדש.

    • שמח במטבח ב- 29 בנובמבר 2016 בשעה 11:42

      כל חפץ בצורת עיגול יתאים. קורצנים, כוסות קטנות וכו'

  5. עידית ב- 8 בפברואר 2017 בשעה 12:42

    נדבק לי אחרי שעה? להוסיף קצת קמח ? להחזיר מקרר?
    מחכה כבר לכפתר.. 🙂

  6. דנית ב- 9 בנובמבר 2017 בשעה 18:35

    רעיון מקסים, הכנתי ויצא ממש טעים ???

    • שמח במטבח ב- 9 בנובמבר 2017 בשעה 21:04

      תודה רבה דנית. שמחה שאהבת. אלה עוגיות נפלאות שמשלבות בתוכן גם "שעת יצירה" 🙂

  7. נגה ב- 24 בפברואר 2018 בשעה 21:09

    ניסיתי להכין עם שמן קוקוס ויצא לי מתפורר לחלוטין לא הצלחתי לעשות מזה עוגיות… יש מה לעשות או לוותר על המסה?

    • שמח במטבח ב- 26 בפברואר 2018 בשעה 14:47

      האם קררת מעט את השמן והקצפת אותו כמו החמאה? כי אם הוספת ישר אז סביר להניח שהבצק יתנהג אחרת.
      בנוסף – כמה שמן שמת? צריך לפחות 80% מכמות החמאה.
      את יכולה לנסות להוסיף עוד קצת שמן ואולי מעט מים קרים ולקרר את הבצק

    • יעל ב- 12 באוקטובר 2020 בשעה 2:50

      אני מכינה כל הזמן עם שמן קוקוס. על מנת שלא יתפורר יש להוסיף מעט שמן. נניח על 3/4 כוס שמן קוקוס אני מוסיפה כרבע כוס שמן. הרוב המוחלט הוא שמן קוקוס ביחס לשמן קנולה. עדיין צריך להיזהר עם הבצק שיהיה מאוחד לפני האפיה אבל אחרי אפיה זה יוצא מאוחד ופריך. כשיוצא לי פירורים (קרה לי ששכחתי את השמן קנולה במתכון חדש, אפשר לפורר מעל עוגה אפויה שעשויה להתאים).

  8. רבקה ב- 25 ביולי 2018 בשעה 0:11

    מצד אחד התגריתי מהמתכון והתמונות המאלפות
    מצד שני, לא היה לי סבלנות לקרר את הבצק.
    אז הוספתי למתכון כפית אבקת אפיה, גלגלתי עגולים, פתפתתי לפיתות ולתנור!
    כאלה עוגיות לא היו לנו כבר הרבה זמן!!
    תמשיכי עם כאלה מתכונים מדהימים ומוצלחים,
    ובעיני חשוב לא פחות- יפים. (זה הכי מגרה!)

    • שמח במטבח ב- 25 ביולי 2018 בשעה 9:21

      איזה כיף לשמע רבקה. תודה על התגובה 🙂

  9. הודיה ב- 3 בספטמבר 2020 בשעה 14:18

    המתכון נשמע מעולה וחוויתי לילדים. יש לך עוד מתכונים שאפשר לעשות עם ילדים:?

    • שמח במטבח ב- 7 בספטמבר 2020 בשעה 8:11

      בוודאי
      ראי קטגוריית מתכונים שילדים אוהבים.
      וראי את קטגוריית העוגיות – רוב המתכונים מתאימים להכנה עם הילדים וחלקם נכתבו במיוחד לילדים שיכינו

  10. אביבית ויצמן ב- 10 בספטמבר 2020 בשעה 21:03

    יאמייי עשיתי עכשיו ויצא טעיםם
    לבצק יש ריח שבא לאכול אותו ככה איך שהוא
    העוגיות טעימות והן ממש עונג שבת 🙂
    תודה ושבת שלום ❤

    • שמח במטבח ב- 13 בספטמבר 2020 בשעה 8:56

      תודה אביבית 🙂 האמת שאני די אוהבת לזלול בצקים תוך כדי ההכנה (לא יותר מדי אבל כי זה לא בריא בצק חי, אבל קצת.. לנשמה..)

      • אביבית ויצמן ב- 14 בספטמבר 2020 בשעה 23:16

        אכלתי אותו בסוף לא יכולתי להתאפק 😉
        כל מי שראתה אותן ממש התלהבה!! תודה רבה 🙂

השאר תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *