גונדי וחורשט סבזי – מתכוני הדגל של המטבח הפרסי
אקדים ואומר לכם שהפוסט הזה הוא אחד הפוסטים שהכי ריגש אותי לכתוב פה בבלוג. ולמה מרגש ? כי הפעם לא רק שאני מביאה לכם את ה-אוכל שעליו גדלתי אלא שצילמתי את האמא הפרטית שלי בעת ההכנה.
הכל התחיל לגמרי במקרה. בפגישה עם השפית המקסימה מיכל קורן. במהלך השיחה הגענו איכשהו לכך שאמא שלי הוא פרסיה ושגדלתי על אוכל פרסי. מיכל מצידה הפתיעה אותי וסיפרה לי שבילדותה התגוררה בטהרן בעת שהוריה היו בשליחות. מייד התחלנו לדבר על איראן של פעם וכמובן שגם על האוכל הפרסי. מיכל סיפרה לי שתמיד רצתה ללמוד להכין אוכל פרסי ואני מייד שמחתי לנדב את האמא הפרטית שלי שתבוא ותלמד אותה, בידיעה שאמי תמיד שמחה לשתף באהבתה לבישול הפרסי (ובכלל).
וכך מצאנו עצמנו זמן קצר לאחר מכן, אמי – אסתר ידגר – מיכל ואני, במטבח המיוחד והמהמם של מיכל בכפר הס (מטבח חוץ שהוקם בגינתה שכולל את כל מה שיש במטבח רגיל רק מותאם למטבח חיצוני), מכינות יחד גונדי, חורשט סבזי ואורז ומפטפטות על בישול, אמהות, אהבות ועוד שלל נושאים, כיאה למפגש נשים 🙂 אמא שלי שמחה מאוד לחלוק חוויות ילדות מטהרן עם מיכל (למרות הפרש הגילאים ביניהן) ואני שמחתי לצלם ולתעד את האמא שלי ואת מיכל מכינות יחד את טעמי הילדות של שלושתנו, למען הדורות הבאים במשפחתי.
למען האמת לא תכננתי לכתוב פוסט על המתכונים הללו אלא יותר שמחתי לתעד לעצמי, ולבנות דודות שלי, את שלבי ההכנה. אני גם לא ממש משתפת פה בבלוג מתכוני בישול ויותר מתכוני אפיה. אבל הפעם זה באמת מקרה מיוחד.
לקראת ראש השנה, כשהחלטנו , חבורת "מבשלים ביחד" (חבורה של בלוגרים מוכשרים שאני אוהבת במיוחד שכבר זכיתם להכיר בפוסטים קודמים שעשינו יחד) להוציא פרוייקט משותף וחגיגי לראש השנה, היה ברור לי שאין יותר חגיגי מלשתף בטעמי הילדות שלי, שמככבים בכל שולחן שבת וחג במשפחה שלי.
אז בהתרגשות רבה אני שמחה לשתף אתכם במתכונים מבית אימי לגונדי ולחורשט סבזי. שני מאכלי הדגל של המטבח הפרסי (חוץ מאורז, כמובן).
חורשט סבזי
חורשט סבזי הוא מרק חמצמץ, עמוס בירק, שמוגש לרוב עם בשר ושעועית אדומה. הטעם החמוץ המיוחד שלו מתקבל משילוב של מיץ לימון, עשבי התיבול והמרכיב העיקרי – לימון פרסי מיובש שנראה כמו כדור שחור שכששוברים אותו מתגלה שהוא די חלול מבפנים והוא זה שאחראי על הטעם הסופר מיוחד של המרק.
וכאן גם המקום לשתף אתכם בסיפור ילדות קטן – כשהייתי בבית ספר יסודי התבקשנו באחת הפעמים לספר מה נהוג לאכול במשפחתנו בארוחת שבת. כל ילדי הכיתה סיפרו על מאכליהם וגם אני, שגדלתי בבית פרסי טיפוסי, סיפרתי על כך שאצלנו בשישי אוכלים אורז, גונדי, מרק צהוב (המרק של הגונדי) לפעמים מרק אדום (מרק עגבניות ועוף פרסי) ובדרך כלל גם מרק סבזי שהוא מרק ירוק חמוץ (בזמנו חילקתי את המרקים לפי צבעים). מייד החלו כל ילדי הכיתה לעשות פרצופי גועל – מה זה, מרק חמוץ? איכככככססס. ואני מצאתי את עצמי בפינה מאוד לא נעימה. ואפילו קצת התביישתי שאצלי אוכלים משהו ששונה מכל השאר, ושכולם חושבים שהוא מגעיל. למשך תקופה גם סרבתי בעצמי לאכול מרק סבזי. אבל לשמחתי התבגרתי, החכמתי והבנתי שזו המורשת שלי וטעמי הבית שלי ואין לי שום סיבה להתבייש בהם. עד היום חורשט סבזי הוא המאכל הפרסי האהוב עלי מכל, שהכי מחזיר אותי הביתה.
החומרים:
2 חבילות פטרוזיליה
1/2 חבילת כוסברה
1 חבילה בצל ירוק
1 חבילה שמבלילה (חילבה) SHAMBELILE (איזה שם מצחיק, נכון?) – פשוט תבקשו בשוק והמוכר כבר ידע מה לתת לכם. רק ציינו שמדובר בירק של פרסים.
1 חבילה תרה TARE – מין ירק שנראה כמו בצל ירוק דק. גם אותו קונים בשוק אצל הירקן ומציינים ששזה ירק של פרסים.
2 כוסות שעועית אדומה שהושרתה במים במשך כמה שעות.
קילו בשר שריר
בצל אחד גדול
2-3 לימונים פרסים שבורים ללפחות 2 חצאים.
1/2 כוס מיץ לימון
תיבול: מלח, פלפל, כפית כורכום, אבקת מרק עוף.
ההכנה:
מבשלים את הבשר בסיר עם הרבה מים (רצוי סיר לחץ) עד לריכוך. במהלך הבישול מקפים את הקצף שעולה ממי הבישול (כלומר מוציאים עם כף את הקצף וזורקים אותו).
באמצע הבישול של הבשר (נניח לאחר כשעה וחצי בסיר רגיל) מוסיפים את השעועים שהושרתה במים כמה שעות לפני כן ומאפשרים לה להתבשל יחד עם הבשר עוד כשעה נוספת.
בנוסף מוסיפים את התבלינים שיתנו כבר טעם לבשר ולשעועית.
בזמן שהבשר מתבשל מכינים את הירק.
קודם כל דואגים להסיר גבעולים מיותרים מעשבי התיבול ואחר כך שוטפים אותו היטב בהרבה מים (במסננת) ועל מנת לוודא שהעשבים נקיים מכל לכלוך וחול אמא שלי גם מוסיפה שלב נוסף של שטיפה: היא מניחה קערה גדולה עם מים, מכניסה לשם את הירק ששטפה ידנית ואחרי כמה דקות מוציאה בזהירות את הירק כך שכל הלכלוך והחול שבאו ממנו נשארים כמשקע במים, ואז עושה את זה שוב עוד כמה פעמים.
קוצצים היטב את כל הירקות – אפשר לעשות את זה במעבד מזון אבל כמובן שהכי כיף לקצוץ ידנית, כמו שהאמהות והסבתות שלנו עשו 🙂
לאחר מכן מטגנים את הירק (בכמה מנות) עם מעט שמן עד שהוא מתכווץ ומשחים. מניחים בצד.
אני יכולה לספר לכם שבגלל שמדובר בהשקעה לא מעטה בכל מלאכת השטיפה, החיתוך והטיגון, יש הרבה פרסים שמכינים כמות גדולה מראש ואז מקפיאים במנות לכל פעם שיכינו חורשט.
מטגנים את הבצל במעט שמן עד להשחמה. כמובן שאפשר באותה המחבת שבה טיגנו קודם את הירק.
כשהבשר והשעועית מספיק רכים (בעיקר הבשר, כי השעועית תמשיך להתבשל עם שאר הירק) מוסיפים לסיר את הירק והבצל המטוגן, הלימונים הפרסים ששברנו, וחצי כוס מיץ לימון. ואם בטעות שכחתם להוסיף את התבלינים, מוסיפים גם אותם.
סוגרים את הסיר עם מכסה ומבשלים על אש קטנה במשך כשעה נוספת עד שהבית מתמלא בריחות נפלאים ואי אפשר עוד להתאפק.
בדרך כלל מגישים את החורשט עם אורז לבן, כך שהוא משמש כרוטב לאורז (בכלל אצל הפרסים אין רטבים לאורז אלא אוכלים אורז עם מרק, ויש להם כל כך הרבה סוגים.. גם של אורז וגם של מרקים ונזידים).
גונדי
הגונדי הוא גולת הכותרת של הבישול הפרסי ונדמה לי שגם גאוות המטבח. אם יש מאכל פרסי אחד שכולם שמעו עליו וטעמו ממנו זה הגונדי – מגה קציצה עגולה וגדולה מחזה עוף וקמח חומוס שמתבשלת לה במרק עוף. אין ילד פרסי שלא גדל עליה.
החומרים:
1/2 קילו חזה עוף טחון (אפשר גם שווארמה הודו)
1.5 – 2 כוסות קמח חומוס קלוי (חומוס יבש שנטחן לקמח דק)
2 בצלים גדולים מגורדים (עם הנוזלים – לא לסנן)
כפית כורכום
1/2 כפית הל טחון
1/2 כפית סודה לשתיה
מלח
1/4 כוס שמן צמחי
מים – בערך רבע כוס אבל אין כמות מדוייקת (כמה שתופס..).
ההכנה:
בקערה גדולה מניחים את הבשר והבצלים המגוררים. מוסיפים להם את התבלינים ,השמן וכוס וחצי מקמח החומוס ומתחילים לערבב תוך הוספת מעט מים.
עכשיו מגיע שלב הבדיקות – בודקים את המרקם ומתקנים – אם צריך – מוסיפים מעט מים ואם התערובת דביקה מאוד מוסיפים עוד קצת קמח חומוס וממשיכים לערבב.
בסופו של דבר התערובת שתתקבל צריכה להיות רכה ומעט דביקה – אבל לא כמו בתמונה מעל, שכולה מצפה את היד.
אמא שלי ממליצה להניח בשלב זה את התערובת לספיגת טעמים למשך שעה-שעתיים ורק אחר כך להמשיך במלאכת ההכנה.
אז בזמן שממתינים אפשר להעמיד סיר של מרק עוף, כל אחד לפי העדפותיו. אמא שלי מכינה מרק צח, ללא שום עשבי תיבול שיצבעו אותו עם כרעי עוף, כנפי עוף, בצלים קטנים ותפוחי אדמה חתוכים לרבעים. וכמובן, כמו פרסיה מסורתית, עם כורכום שנותן לו צבע יפה ועם אבקת מרק עוף (אני מנסה לשכנע אותה שהיום אפשר גם בלי אבל בינתים לא מצליח לי. נו טוב, לכו תתווכחו עם עשרות שנים של בישול..).
כשהתערובת נחה מספיק מתחילים לגלגל כדורים בידיים שהורטבו במעט מים (או שומנו במעט שמן)
הכדורים אמורים להיות קצת יותר קטנים מכדור טניס אבל בהחלט בעלי נוכחות 🙂
את כדורי הגונדי מסדרים על מגש עד שיהיו מוכנים להכנס לסיר. בשלב הזה אפשר גם להקפיא חלק מהם – מניחים במקפיא על מגש קטן כשהם מופרדים אחד מהשני ורק אחרי שקפאו טוב טוב אפשר להעביר לשקית, כי אז הם כבר לא יידבקו אחד לשני.
השלב האחרון הוא בישול הגונדי במרק החם. מומלץ לא להכניס את כולם בבת אחת אלא בכל פעם כמה, כדי שהטמפרטורה של המרק תישאר גבוהה והגונדי לא יתפרקו בסיר כשהם נוגעים האחד בשני.
זמן הבישול הוא כחצי שעה עם מכסה סגור.
אם את הגונדי מגישים עם צלחת אורז בצד.
אז אלה היו טעמי המטבח עליו גדלתי ואני מקווה שהתמונות והתאורים הצליחו להעביר במקצת את האהבה שיש לי למטבח המופלא הזה.
אני רוצה להודות לאמי האהובה על הסבלנות שבשיתוף המתכונים שלה (וההמתנה בין צילום לצילים, שזה לא קל למי שרגילה לבשל על אוטומט). כאמור, מדובר בטעמי הילדות שלי ובאוכל שמבחינתי הוא הכי בית (אפילו יותר משניצל).
ותודה למיכל קורן המקסימה, שאירחה אותנו ברוחב לב והכינה איתנו את המאכלים שליוו גם אותה בילדותה. מיכל יקרה היה לנו ממש כיף איתך 3>
אל תשכחו לבקר בפוסטים של חברי לפרוייקט מבשלים ביחד. הכנו לכם יופי של מאכלים לחג.
אם אהבתם את הפוסט אל תשכחו להרשם לניוזלטר ולקבל מייל בכל פעם שמתפרסם מתכון חדש בבלוג – ההרשמת בצד הימני של האתר (רק מכניסים מייל).
אתם מוזמנים בשמחה לבקר אותי בדף הפייסבוק של שמח במטבח ולספר לי על העוגיות והמאפים שלכם.
וגם באינסטגרם – שם אני משתפת בכל מיני דברים שקורים במטבח שלי, לפעמים לפני שהם מתפרסמים בדף.
וואו, זה נראה כל כך טעים! איך אני אוהבת אוכל כזה 🙂
תודה רבה נטלי 🙂
שנה טובה לך ולכל בני משפחתך המקסימים
עבודת קודש עשיתן פה.
היי, בתור ילדה לאימא פרסיה זה מה שאני אכין בערב החג, בהחלט כייף לראות שיש מי שמלמד את דור העתיד את האוכל של הילדות שלנו.
אפשר להחליף את הבשר שריר בכתף?
אני אמנם לא בעלת הבלוג, אבל פרסיה מבטן ולידה… אז כן אפשר בהחלט להחליף בשר שריר בכתף, אבל בשר שריר פשוט יותר טעים ונותן מין סמיכות כזו לחורשט.
גם אני, שמכינה לרוב תבשילים עם כתף בקר, חושבת שעדיף בשר שריר במקרה הזה.
יאמי! שנה טובה 🙂
שנה טובה גם לך
ואיך אומרים, לשנה הבאה בפריז היפייפה 🙂
וואו נראה מצוין והתמונות מרגשות וטעימות! כל הכבוד ממש עושה חשק!
תודה רבה עז 🙂
שנה טובה ומוצלחת לך ולכל בני משפחתך
איזה פוסט יפה!
עושה כל כך חשק להכין (את צריכה יותר פוסטים של בישול 🙂 )
תודה רבה אורן
לאור התגובות המדהימות שאני מקבלת יש בהחלט מצב שאוסיף מתכוני בישול לבלוג. כבר מתבשל אצלי פוסט המשך עם מדריך להכנת אורז פרסי. כי איך יאכלו חורשט וגונדי בלי אורז??
חחחחחחחזק!!!!!!
יש לך את זה…..
תודה רבה 🙂
ממש ריגשת אותי עם הפוסט הזה. ועשית לי חשק עז לבשל עם אמא שלך, אני ממש אשמח ללמוד ממנה.
שנה מתוקה ותמסרי לאמא שהיא מוכשרת ואלופה ושהאוכל נראה סוף הדרך.
תודה רבה רחלי. תמיד מוזמנת. נראה לי שיהיה כיף להפגש לסשן בישולים
פרוייקט מרגש וכל כך חשוב לתדע את האוכל המסורתי של אמא למען הדורות הבאים
שנה טובה ומתוקה לאמך ולכל המשפחה
תודה רבה רויטל יקרה
שנה טובה ונפלאה לך ולכל בני ביתך
לצערי לא יצא לי לאכול בכלל אוכל פרסי. הגיע זמן לעשות תיקון 🙂
חג שמח!
בהחלט הגיע הזמן להתוודע 🙂 מוזמנת תמיד
פוסט מקסים ממש!
אוכל פרסי הוא טעיםםםםם בטירוף ותודה לך ששיתפת את המתכונים הללו
תמיד מחפשת מתכונים לתבשילי עדות אותנטיים ולגמרי עושה חשק לנסות להכין 🙂
שיהיה חג נפלא
תודה רבה יקירה
מחכה לראות את הביצוע שלך, בטוחה שיהיה מדהים ויצטלם מהמם 🙂
רות זה נראה כל כך יפה.. ביתי, מנחם וחגיגי! הכי בא לי.
שתהיה לך שנה מהממת.
נשיקות,
אורלי
תודה רבה אורלי יקרה
שתהיה גם לך ולכל בני משפחתך שנה נפלאה. נשיקות!!
אני נחשפתי לאוכל פרסי רק בשנה האחרונה, והוא פשוט מעולה!
אחלה פוסט מותק ושתהיה שנה טובה טובה
תודה רבה קרן יקירה
שתהיה לך ולכל משפחתך שנה נהדרת 🙂
טוב אני פשוט מקנאה. רוצה להיות פרסייה
חחח.. תודה 🙂
פוסט מרגש ומקסים! לא מכירה כל כך אוכל פרסי למעט האורז המפורסם וגונדי שטעמתי פעם. זה נראה טובבב
תודה רבה יהודית
ממליצה מאוד להתחבר לאוכל הפרסי. לשמחתי יש כמה מסעדות מאוד מוצלחות שבהן ניתן להתוודע למאכלי ילדותי.
רות יקרה,
פעם ראשונה נתקלתי בבלוג שלך.
הפוסט מרגש ביותר.
בתור אחת שהיא ילידת טהרן ופרסיה מבטן ולידה אבל ממש פתוחה לכל המאכלים שיש ובתור אחת שטועמת כל דבר, ומבלי להיות משוחדת – אין אין אין על האוכל הפרסי. מבחינת הגיוון, הצבעים, הטעמים והחשוב מכל – אוכל בריא.
אבל, רק שתדעי לך – הגונדי – הינו מאכל פרסי-יהודי, המוסלמים אינם מכירים אותו כלל וכלל.
ובנוסף השמבלילה – חילבה – שמוסיפים לחורשט ק'ורמה סבזי – הינו בעל ארומה מאוד חזקה שמשפיע על הגוף שלנו, לכן אם כבר רוצים להוסיף אותו כדאי לעשות זאת במינון קטן ביותר אחרת חבל על הזמן עד שנפטרים מהארומה שלו. אישית איני מוסיפה כלל שמבלילה ועדיין החורשט יוצא טעים ביותר. שנה טובה ומבורכת לך ולכל בני משפחתך.
תודה רבה סיסי באמת אין על הבישול הפרסי והתמזל מזלנו שנולדנו לעדה הזו.
כאמור, המתכון שהובא הוא המתכון שאמא שלי מכינה ושעליו גדלתי כל חיי וככה בדיוק אני אוהבת אותו. כל אחת יכולה כמובן להכין בגירסה משלה. אציין שמעולם לא נתקלתי בריח גוף רע בשל השמבלילה, אבל טוב לדעת 🙂
איזה פוסט מרגש וטעים!
איפה המנה שלי, איפה?
תודה רבה שירה
אם יהיה חורשט בשישי אשלח לך קופסה עם יניב
איזה יופי לראות את הצילומים ואת האווירה המשפחתית של הפוסט הזה. אני מתה על אוכל פרסי ומנסה לחשוב על שימושים צמחוניים ברעיונות שהעלית… שנה טובה!
תודה רבה עלמה
חורשט סבזי אפשר בהחלט להכין בגירסה צמחונית בלי בשר. זה גם מאוד בריא. לגבי הגונדי.. נראה לי שצריך משהו שיחליף את העוף כי אי אפשר רק עם קמח חומוס (זה יצא דחוס מדי)
שנה טובה ונפלאה 🙂
רות, עזבי את כל העוגות, אני רוצה שתכיני לי כזה!!! זה נראה מושלם 🙂
חחח… שכחת רק פרט אחד קטן – למה להכין כשיש אמא פרסיה שמכינה הכי טוב שיש, ושיש לה אחלה של קופסאות 🙂 🙂 🙂
בכל מקרה, מוזמן תמיד להתארח אצלנו וליהנות ממבחר מטעמי איראן
אני מתההה על אוכל פרסי
ואין דבר יותר מרגש מאמא…
פוסט מקסים רות,
שנה טובה טובה
תודה רבה יקירה
שנה נפלאה 3>
איזה פוסט מרגש. אין כמו לבשל עם אמא. שנה נפלאה!
תודה רבה שרון 🙂
שנה נהדרך גם לך ולכל משפחתך
אני אוהבת אוכל פרסי הוא עשיר בריא וטעים תבורך אמך הצילומים מדהימים הטעם עובר דרך המסך חג שמח ושנה טובה 🙂
תודה רבה סיגל יקרה
שנה טובה לך ולכל משפחתך
פוסט מרגש ברמות וטעים לכבוד השנה החדשה. חולה על אוכל פרסי, עד עכשיו תמיד אכלתי אותו במסעדות. עכשיו, כשגילית את כל הסודות, אשמח להתנסות בבית (ואני גם מתה ללמוד להכין את האורז עם תפוחי האדמה השרופים שהשתרבב לאחת התמונות). חג שמח!
תודה רבה דורית יקרה
מדהים! אני כבר מת לנסות!
שאלה לגבי השעועית- אני נוהג להשרות ולבשל כמות, ואז להקפיא. אני מוציא מהקפאה ובעצם נותן רק בישול אחרון לפי הצורך.
השאלה שלי אני יכול לעשות זאת גם כאן, ולוהסיף שעועית שלמעשה כבר בישלתי, או שיש חשיבות לבישול של השעועית עם הבשר שעדיף לא לדלג עליה.
תודה רבה ושנה טובה!
אין שום בעיה. גם אמא שלי מכינה שעועית מראש ומקפיאה. במקרה כזה תפשיר קצת ותוסיף למרק בשלב הוספת הירק. ממילא מבשלים הכל עוד שעה.
שנה טובה ומתוקה 🙂
תודה רבה!
הכל נהדר מגרה וברור לחסרת ניסיון כמוני.
יש לי רק שתי שאלות:
1. כמה בערך זה במשקל 2 וחצי חומוס קלוי? ( מוכרים רק חצי או קילו?)
2. האם את הבשר הטחון שוטפים לפני הבישול? ( כל אחד אומר משהו אחר)
תודה וחג אסיף שמח, יעל
הי יעל
מצטערת, אבל אינני יודעת כמה זה במשקל כיוון שלא שקלתי (המתכון ניתן מפיה של אמי)
את הבשר הטחון לא שוטפים לפני הבישול. כמובן שניתן לשטוף את הנתח לפני הטחינה שלו.
חג שמח גם לך ולמשפחתך
רות
תודה רבה רבה.
סליחה על הנדנוד.
החומר מגיע אלי למייל בג'יבריש.
מה עלי לעשות?
האם הכוונה בכוס…לכוס מדידה?
שבוע מבורך
שלום,
מתכונים נהדרים!
אשמח אם תוכלי להגיד לי את שם המאכל של האורז עם תחתיות תפוחי האדמה. כמו כן אשמח לקבל את המתכון. זה היה האורז בביתי מידי שישי… עשרים שנה כבר לא טעמתי את זה.
תודה רבה 🙂
האורז הוא אורז, לתחתית עם תפוחי האדמה קוראים "טהדיג" או "בון" מבטיחה לצלם מתכון לבלוג בהמשך.
אני הונגריה אבל מתה על המטבח הפרסי.מטבח משובח ובריא יחסית בגלל ריבוי השימוש בירק.
הגונדי אגב לדעתי די דומה במרקם לקניידלך .אלא שבמקום קמח מצה משתמשים בקמח חומוס.יותר בריא . מכירה פרסיה שמוסיפה למרק הזה גם נענע קצוצה וגם מנגולד קצוץ..ולחמיצות ראיתי מישהי שסיפרה שמוסיפים תמרהינדי. כנראה יש גרסאות שונות .תודה על המתכונים.ואשמח לעוד מתכונים עם סוגי אורז פרסי.למשל עם קליפות תפוזים שאכלתי באיזו מסעדה פרסית בניו יורק. היה מדהים וטעים.
תודה רבה טלילה
ברגע שאמי היקרה תחלים מהשבר ברגל שלה נכין פוסט חדש עם מתכון לאורז פרסי טוב ובהמשך יהיו גם גיוונים
חושקה למנגז רורו לחשנגה!!!
הי, הקציצות יצאו לי עם טעם לוואי מר… יש לך מושג למה ואיך אפשר לתקן? נראה לי שזה מהבצל אבל לא בטוחה…
הי ענת
מוזר לשמוע שיש טעם לוואי מר. אהממממ… מנסה לחשוב למה.. אני לא חושבת שזה מהבצל כי הוא מתקתק, אולי מאחד התבלינים?? נסי לתבל פחות בפעם הבאה
קציצות שאוכלים לא באותו יום עדיף להכין עם בצל מטוגן ולא טרי.כי הבצל הטרי משנה את הטעם.
במקרה הזה לא צריך לטגן.
זה המתכון של אמא שלי והיא מכינה אותו כבר למעלה מ 40 שנה, ומעולם לא הכינה עם בצל מטוגן. והרבה פעמים היא מכינה כמויות מראש.
ואם ממש בא לי גונדי צמחוני? יש תחליף לעוף?
המממ…אבדוק לך
תודה רבה!
כמה מרגש ויפה את כותבת אלופה
תודה רבה יוכי 🙂
Waoo!!
טירוףףףףףףף
המתכונים ככ מדוייקים ומושלמים!!!!
ושווים את הטרחה .
פשוט סוף הדרך
WOW!!!!!!
תודה רבה מורן. את מקסימה!!
הכנתי את הגונדי, זה פשוט מטורף כמה שזה טעים! ואם אני לא טועה שכחתי לשים את הסודה לשתייה, ועדיין יצא רך וטעים-טעים-טעים. גם יום למחרת בחימום. כייף לך שגדלת בבית עם כאלה מאכלים, ותודה לך ולאמא שלך, שחלקתן איתנו.
תודה רבה רותי. בהחלט כיף שזכיתי בכאלה בישולים של אמא (למרות שבילדותי לא הערכתי אותם כמו היום). אראה גם לאמא שלי את התגובה ואני בטוחה שתתרגש
אין על האוכל הפרסי בכל העולם!!!
אחלה מתכונים יש פה????
יכולה רק להסכים איתך 🙂
ממש מרגש כי גם אני גדלתי במטבח פרסי מקורי עם אמא בעלת מאכלי פרס משובחים ביותר,
אגם לגבי הלימואמני אפשר גם לבשל אותם שלמים בתוך הרומסבזי ואז בסוף הבישול מחוררים אותם וזה פשוט מעדן, טעים גם עם שעועית לבנה, או לוביה, גרונות הודו, צוואר כבש, אסאדו ןכן" עלו והצליחו
האמת שאמא שלי מחוררת לפני הבישול. וכן.. הכל הולך שם. זה פשוט טעים.!!
הי עז!
אני לא מוצאת בשום מקום וחשבתי שאתה תהיה כובת מצוינת להפנות אליה את השאלה:
איך קולים \ מייבשים חומוס להכנת קמח חומוס קלוי? מה הטיפול בעצם?
תודה רבה,
מיטל
הי מיטל
לגבי חומוס – קונים בחנויות תבלינים.
רות, (עז תלם היקר זה מבלוג אחר)