גונדי וחורשט סבזי – מבשלים ביחד לראש השנה

אקדים ואומר לכם שהפוסט הזה הוא אחד הפוסטים שהכי ריגש אותי לכתוב פה בבלוג. ולמה מרגש ? כי הפעם לא רק שאני מביאה לכם את ה-אוכל שעליו גדלתי אלא שצילמתי את האמא הפרטית שלי בעת ההכנה.

הכל התחיל לגמרי במקרה. בפגישה עם השפית המקסימה מיכל קורן. במהלך השיחה הגענו איכשהו לכך שאמא שלי הוא פרסיה ושגדלתי על אוכל פרסי. מיכל מצידה הפתיעה אותי וסיפרה לי שבילדותה התגוררה בטהרן בעת שהוריה היו בשליחות. מייד התחלנו לדבר על איראן של פעם וכמובן שגם על האוכל הפרסי. מיכל סיפרה לי שתמיד רצתה ללמוד להכין אוכל פרסי ואני מייד שמחתי לנדב את האמא הפרטית שלי שתבוא ותלמד אותה, בידיעה שאמי תמיד שמחה לשתף באהבתה לבישול הפרסי (ובכלל).

dsc_0526

וכך מצאנו עצמנו זמן קצר לאחר מכן, אמי – אסתר ידגר – מיכל ואני, במטבח המיוחד והמהמם של מיכל בכפר הס (מטבח חוץ שהוקם בגינתה שכולל את כל מה שיש במטבח רגיל רק מותאם למטבח חיצוני), מכינות יחד גונדי, חורשט סבזי ואורז ומפטפטות על בישול, אמהות, אהבות ועוד שלל נושאים, כיאה למפגש נשים 🙂 אמא שלי שמחה מאוד לחלוק חוויות ילדות מטהרן עם מיכל (למרות הפרש הגילאים ביניהן) ואני שמחתי לצלם ולתעד את האמא שלי ואת מיכל מכינות יחד את טעמי הילדות של שלושתנו, למען הדורות הבאים במשפחתי.

dsc_0517

למען האמת לא תכננתי לכתוב פוסט על המתכונים הללו אלא יותר שמחתי לתעד לעצמי, ולבנות דודות שלי, את שלבי ההכנה. אני גם לא ממש משתפת פה בבלוג מתכוני בישול ויותר מתכוני אפיה. אבל הפעם זה באמת מקרה מיוחד.
לקראת ראש השנה, כשהחלטנו , חבורת "מבשלים ביחד" (חבורה של בלוגרים מוכשרים שאני אוהבת במיוחד שכבר זכיתם להכיר בפוסטים קודמים שעשינו יחד)  להוציא פרוייקט משותף וחגיגי לראש השנה, היה ברור לי שאין יותר חגיגי מלשתף בטעמי הילדות שלי, שמככבים בכל שולחן שבת וחג במשפחה שלי.

אז בהתרגשות רבה אני שמחה לשתף אתכם במתכונים מבית אימי לגונדי ולחורשט סבזי. שני מאכלי הדגל של המטבח הפרסי (חוץ מאורז, כמובן).

dsc_0363

 

חורשט סבזי

חורשט סבזי הוא מרק חמצמץ, עמוס בירק, שמוגש לרוב עם בשר ושעועית אדומה. הטעם החמוץ המיוחד שלו מתקבל משילוב של מיץ לימון, עשבי התיבול והמרכיב העיקרי – לימון פרסי מיובש שנראה כמו כדור שחור שכששוברים אותו מתגלה שהוא די חלול מבפנים והוא זה שאחראי על הטעם הסופר מיוחד של המרק.

וכאן גם המקום לשתף אתכם בסיפור ילדות קטן – כשהייתי בבית ספר יסודי התבקשנו באחת הפעמים לספר מה נהוג לאכול במשפחתנו בארוחת שבת. כל ילדי הכיתה סיפרו על מאכליהם וגם אני, שגדלתי בבית פרסי טיפוסי, סיפרתי על כך שאצלנו בשישי אוכלים אורז, גונדי, מרק צהוב (המרק של הגונדי) לפעמים מרק אדום (מרק עגבניות ועוף פרסי) ובדרך כלל גם מרק סבזי שהוא מרק ירוק חמוץ (בזמנו חילקתי את המרקים לפי צבעים). מייד החלו כל ילדי הכיתה לעשות פרצופי גועל – מה זה, מרק חמוץ? איכככככססס. ואני מצאתי את עצמי בפינה מאוד לא נעימה. ואפילו קצת התביישתי שאצלי אוכלים משהו ששונה מכל השאר, ושכולם חושבים שהוא מגעיל. למשך תקופה גם סרבתי בעצמי לאכול מרק סבזי. אבל לשמחתי התבגרתי, החכמתי והבנתי שזו המורשת שלי וטעמי הבית שלי ואין לי שום סיבה להתבייש בהם.  עד היום חורשט סבזי הוא המאכל הפרסי האהוב עלי מכל, שהכי מחזיר אותי הביתה.

dsc_0509

החומרים:

2 חבילות פטרוזיליה
1/2 חבילת כוסברה
1 חבילה בצל ירוק
1 חבילה שמבלילה (חילבה) SHAMBELILE (איזה שם מצחיק, נכון?) – פשוט תבקשו בשוק והמוכר כבר ידע מה לתת לכם. רק ציינו שמדובר בירק של פרסים.
1 חבילה תרה TARE – מין ירק שנראה כמו בצל ירוק דק. גם אותו קונים בשוק אצל הירקן ומציינים ששזה ירק של פרסים.
2 כוסות שעועית אדומה שהושרתה במים במשך כמה שעות.
קילו בשר שריר
בצל אחד גדול
2-3 לימונים פרסים שבורים ללפחות 2 חצאים.
1/2 כוס מיץ לימון
תיבול: מלח, פלפל, כפית כורכום, אבקת מרק עוף.

ההכנה:

מבשלים את הבשר בסיר עם הרבה מים (רצוי סיר לחץ) עד לריכוך. במהלך הבישול מקפים את הקצף שעולה ממי הבישול (כלומר מוציאים עם כף את הקצף וזורקים אותו).
באמצע הבישול של הבשר (נניח לאחר כשעה וחצי בסיר רגיל) מוסיפים את השעועים שהושרתה במים כמה שעות לפני כן ומאפשרים לה להתבשל יחד עם הבשר עוד כשעה נוספת.
בנוסף מוסיפים את התבלינים שיתנו כבר טעם לבשר ולשעועית.
בזמן שהבשר מתבשל מכינים את הירק.

dsc_0364

קודם כל דואגים להסיר גבעולים מיותרים מעשבי התיבול ואחר כך שוטפים אותו היטב בהרבה מים (במסננת) ועל מנת לוודא שהעשבים נקיים מכל לכלוך וחול אמא שלי גם מוסיפה שלב נוסף של שטיפה: היא מניחה קערה גדולה עם מים, מכניסה לשם את הירק ששטפה ידנית ואחרי כמה דקות מוציאה בזהירות את הירק כך שכל הלכלוך והחול שבאו ממנו נשארים כמשקע במים, ואז עושה את זה שוב עוד כמה פעמים.

dsc_0422

קוצצים היטב את כל הירקות – אפשר לעשות את זה במעבד מזון אבל כמובן שהכי כיף לקצוץ ידנית, כמו שהאמהות והסבתות שלנו עשו 🙂

dsc_0433

לאחר מכן מטגנים את הירק (בכמה מנות) עם מעט שמן עד שהוא מתכווץ ומשחים. מניחים בצד.

אני יכולה לספר לכם שבגלל שמדובר בהשקעה לא מעטה בכל מלאכת השטיפה, החיתוך והטיגון, יש הרבה פרסים שמכינים כמות גדולה מראש ואז מקפיאים במנות לכל פעם שיכינו חורשט.

dsc_0443

מטגנים את הבצל במעט שמן עד להשחמה. כמובן שאפשר באותה המחבת שבה טיגנו קודם את הירק.

dsc_0450

כשהבשר והשעועית מספיק רכים (בעיקר הבשר, כי השעועית תמשיך להתבשל עם שאר הירק) מוסיפים לסיר את הירק והבצל המטוגן, הלימונים הפרסים ששברנו, וחצי כוס מיץ לימון. ואם בטעות שכחתם להוסיף את התבלינים, מוסיפים גם אותם.

dsc_0457

סוגרים את הסיר עם מכסה ומבשלים על אש קטנה במשך כשעה נוספת עד שהבית מתמלא בריחות נפלאים ואי אפשר עוד להתאפק.

בדרך כלל מגישים את החורשט עם אורז לבן, כך שהוא משמש כרוטב לאורז (בכלל אצל הפרסים אין רטבים לאורז אלא אוכלים אורז עם מרק, ויש להם כל כך הרבה סוגים.. גם של אורז וגם של מרקים ונזידים).

dsc_0491

גונדי

הגונדי הוא גולת הכותרת של הבישול הפרסי ונדמה לי שגם גאוות המטבח. אם יש מאכל פרסי אחד שכולם שמעו עליו וטעמו ממנו זה הגונדי – מגה קציצה עגולה וגדולה מחזה עוף וקמח חומוס שמתבשלת לה במרק עוף. אין ילד פרסי שלא גדל עליה.

dsc_0501

החומרים:

1/2 קילו חזה עוף טחון (אפשר גם שווארמה הודו)
1.5 – 2 כוסות קמח חומוס קלוי (חומוס יבש שנטחן לקמח דק)
2 בצלים גדולים מגורדים (עם הנוזלים – לא לסנן)
כפית כורכום
1/2 כפית הל טחון
1/2 כפית סודה לשתיה
מלח
1/4 כוס שמן צמחי
מים – בערך רבע כוס אבל אין כמות מדוייקת (כמה שתופס..).

ההכנה:

בקערה גדולה מניחים את הבשר והבצלים המגוררים. מוסיפים להם את התבלינים ,השמן וכוס וחצי מקמח החומוס ומתחילים לערבב תוך הוספת מעט מים.

gondi

עכשיו מגיע שלב הבדיקות – בודקים את המרקם ומתקנים – אם צריך – מוסיפים מעט מים ואם התערובת דביקה מאוד מוסיפים עוד קצת קמח חומוס וממשיכים לערבב.

dsc_0405

בסופו של דבר התערובת שתתקבל צריכה להיות רכה ומעט דביקה – אבל לא כמו בתמונה מעל, שכולה מצפה את היד.

אמא שלי ממליצה להניח בשלב זה את התערובת לספיגת טעמים למשך שעה-שעתיים ורק אחר כך להמשיך במלאכת ההכנה.

אז בזמן שממתינים אפשר להעמיד סיר של מרק עוף, כל אחד לפי העדפותיו. אמא שלי מכינה מרק צח, ללא שום עשבי תיבול שיצבעו אותו עם כרעי עוף, כנפי עוף, בצלים קטנים ותפוחי אדמה חתוכים לרבעים. וכמובן, כמו פרסיה מסורתית, עם כורכום שנותן לו צבע יפה ועם אבקת מרק עוף (אני מנסה לשכנע אותה שהיום אפשר גם בלי אבל בינתים לא מצליח לי. נו טוב, לכו תתווכחו עם עשרות שנים של בישול..).

כשהתערובת נחה מספיק מתחילים לגלגל כדורים בידיים שהורטבו במעט מים (או שומנו במעט שמן)

dsc_0465

הכדורים אמורים להיות קצת יותר קטנים מכדור טניס אבל בהחלט בעלי נוכחות 🙂

dsc_0473

את כדורי הגונדי מסדרים על מגש עד שיהיו מוכנים להכנס לסיר. בשלב הזה אפשר גם להקפיא חלק מהם – מניחים במקפיא על מגש קטן כשהם מופרדים אחד מהשני ורק אחרי שקפאו טוב טוב אפשר להעביר לשקית, כי אז הם כבר לא יידבקו אחד לשני.

dsc_0469

השלב האחרון הוא בישול הגונדי במרק החם. מומלץ לא להכניס את כולם בבת אחת אלא בכל פעם כמה, כדי שהטמפרטורה של המרק תישאר גבוהה והגונדי לא יתפרקו בסיר כשהם נוגעים האחד בשני.

זמן הבישול הוא כחצי שעה עם מכסה סגור.

אם את הגונדי מגישים עם צלחת אורז בצד.

dsc_0477

אז אלה היו טעמי המטבח עליו גדלתי ואני מקווה שהתמונות והתאורים הצליחו להעביר במקצת את האהבה שיש לי למטבח המופלא הזה.

אני רוצה להודות לאמי האהובה על הסבלנות שבשיתוף המתכונים שלה (וההמתנה בין צילום לצילים, שזה לא קל למי שרגילה לבשל על אוטומט). כאמור, מדובר בטעמי הילדות שלי ובאוכל שמבחינתי הוא הכי בית (אפילו יותר משניצל).

ותודה למיכל קורן המקסימה, שאירחה אותנו ברוחב לב והכינה איתנו את המאכלים שליוו גם אותה בילדותה. מיכל יקרה היה לנו ממש כיף איתך 3>

אל תשכחו לבקר בפוסטים של חברי לפרוייקט מבשלים ביחד. הכנו לכם יופי של מאכלים לחג.

%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%96-%d7%9e%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%92%d7%9e%d7%a8%d7%99

אם אהבתם את הפוסט אל תשכחו להרשם לניוזלטר ולקבל מייל בכל פעם שמתפרסם מתכון חדש בבלוג – ההרשמת בצד הימני של האתר (רק מכניסים מייל).
אתם מוזמנים בשמחה לבקר אותי בדף הפייסבוק של שמח במטבח ולספר לי על העוגיות והמאפים שלכם.
וגם באינסטגרם – שם אני משתפת בכל מיני דברים שקורים במטבח שלי, לפעמים לפני שהם מתפרסמים בדף.

 

‏62 תגובות

  1. נטלי ב- 21 בספטמבר 2016 בשעה 21:13

    וואו, זה נראה כל כך טעים! איך אני אוהבת אוכל כזה 🙂

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 17:58

      תודה רבה נטלי 🙂
      שנה טובה לך ולכל בני משפחתך המקסימים

  2. שלי ב- 21 בספטמבר 2016 בשעה 23:28

    עבודת קודש עשיתן פה.

  3. ורד ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 5:57

    היי, בתור ילדה לאימא פרסיה זה מה שאני אכין בערב החג, בהחלט כייף לראות שיש מי שמלמד את דור העתיד את האוכל של הילדות שלנו.
    אפשר להחליף את הבשר שריר בכתף?

    • סיסי ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 12:12

      אני אמנם לא בעלת הבלוג, אבל פרסיה מבטן ולידה… אז כן אפשר בהחלט להחליף בשר שריר בכתף, אבל בשר שריר פשוט יותר טעים ונותן מין סמיכות כזו לחורשט.

      • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 17:52

        גם אני, שמכינה לרוב תבשילים עם כתף בקר, חושבת שעדיף בשר שריר במקרה הזה.

  4. שרון ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 8:27

    יאמי! שנה טובה 🙂

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 17:56

      שנה טובה גם לך
      ואיך אומרים, לשנה הבאה בפריז היפייפה 🙂

  5. עז תלם ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 8:28

    וואו נראה מצוין והתמונות מרגשות וטעימות! כל הכבוד ממש עושה חשק!

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 17:55

      תודה רבה עז 🙂
      שנה טובה ומוצלחת לך ולכל בני משפחתך

  6. אורן ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 8:37

    איזה פוסט יפה!
    עושה כל כך חשק להכין (את צריכה יותר פוסטים של בישול 🙂 )

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 17:59

      תודה רבה אורן
      לאור התגובות המדהימות שאני מקבלת יש בהחלט מצב שאוסיף מתכוני בישול לבלוג. כבר מתבשל אצלי פוסט המשך עם מדריך להכנת אורז פרסי. כי איך יאכלו חורשט וגונדי בלי אורז??

      • מעריצה שלך!!!! ב- 26 בספטמבר 2016 בשעה 16:59

        חחחחחחחזק!!!!!!
        יש לך את זה…..

  7. רחלי ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 8:52

    ממש ריגשת אותי עם הפוסט הזה. ועשית לי חשק עז לבשל עם אמא שלך, אני ממש אשמח ללמוד ממנה.
    שנה מתוקה ותמסרי לאמא שהיא מוכשרת ואלופה ושהאוכל נראה סוף הדרך.

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 18:04

      תודה רבה רחלי. תמיד מוזמנת. נראה לי שיהיה כיף להפגש לסשן בישולים

  8. רויטל (המערוך המקפץ) ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 8:56

    פרוייקט מרגש וכל כך חשוב לתדע את האוכל המסורתי של אמא למען הדורות הבאים
    שנה טובה ומתוקה לאמך ולכל המשפחה

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 17:55

      תודה רבה רויטל יקרה
      שנה טובה ונפלאה לך ולכל בני ביתך

  9. אולגה ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 9:01

    לצערי לא יצא לי לאכול בכלל אוכל פרסי. הגיע זמן לעשות תיקון 🙂
    חג שמח!

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 18:04

      בהחלט הגיע הזמן להתוודע 🙂 מוזמנת תמיד

  10. פיית העוגיות ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 9:06

    פוסט מקסים ממש!
    אוכל פרסי הוא טעיםםםםם בטירוף ותודה לך ששיתפת את המתכונים הללו
    תמיד מחפשת מתכונים לתבשילי עדות אותנטיים ולגמרי עושה חשק לנסות להכין 🙂
    שיהיה חג נפלא

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 18:03

      תודה רבה יקירה
      מחכה לראות את הביצוע שלך, בטוחה שיהיה מדהים ויצטלם מהמם 🙂

  11. אורלי חרמש ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 9:26

    רות זה נראה כל כך יפה.. ביתי, מנחם וחגיגי! הכי בא לי.
    שתהיה לך שנה מהממת.
    נשיקות,

    אורלי

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 17:54

      תודה רבה אורלי יקרה
      שתהיה גם לך ולכל בני משפחתך שנה נפלאה. נשיקות!!

  12. קרן ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 9:29

    אני נחשפתי לאוכל פרסי רק בשנה האחרונה, והוא פשוט מעולה!
    אחלה פוסט מותק ושתהיה שנה טובה טובה

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 18:02

      תודה רבה קרן יקירה
      שתהיה לך ולכל משפחתך שנה נהדרת 🙂

  13. אפרת ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 9:48

    טוב אני פשוט מקנאה. רוצה להיות פרסייה

  14. יהודית אביב ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 10:07

    פוסט מרגש ומקסים! לא מכירה כל כך אוכל פרסי למעט האורז המפורסם וגונדי שטעמתי פעם. זה נראה טובבב

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 18:02

      תודה רבה יהודית
      ממליצה מאוד להתחבר לאוכל הפרסי. לשמחתי יש כמה מסעדות מאוד מוצלחות שבהן ניתן להתוודע למאכלי ילדותי.

  15. סיסי ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 12:18

    רות יקרה,
    פעם ראשונה נתקלתי בבלוג שלך.
    הפוסט מרגש ביותר.
    בתור אחת שהיא ילידת טהרן ופרסיה מבטן ולידה אבל ממש פתוחה לכל המאכלים שיש ובתור אחת שטועמת כל דבר, ומבלי להיות משוחדת – אין אין אין על האוכל הפרסי. מבחינת הגיוון, הצבעים, הטעמים והחשוב מכל – אוכל בריא.
    אבל, רק שתדעי לך – הגונדי – הינו מאכל פרסי-יהודי, המוסלמים אינם מכירים אותו כלל וכלל.
    ובנוסף השמבלילה – חילבה – שמוסיפים לחורשט ק'ורמה סבזי – הינו בעל ארומה מאוד חזקה שמשפיע על הגוף שלנו, לכן אם כבר רוצים להוסיף אותו כדאי לעשות זאת במינון קטן ביותר אחרת חבל על הזמן עד שנפטרים מהארומה שלו. אישית איני מוסיפה כלל שמבלילה ועדיין החורשט יוצא טעים ביותר. שנה טובה ומבורכת לך ולכל בני משפחתך.

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 17:52

      תודה רבה סיסי באמת אין על הבישול הפרסי והתמזל מזלנו שנולדנו לעדה הזו.
      כאמור, המתכון שהובא הוא המתכון שאמא שלי מכינה ושעליו גדלתי כל חיי וככה בדיוק אני אוהבת אותו. כל אחת יכולה כמובן להכין בגירסה משלה. אציין שמעולם לא נתקלתי בריח גוף רע בשל השמבלילה, אבל טוב לדעת 🙂

  16. שירה ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 12:25

    איזה פוסט מרגש וטעים!
    איפה המנה שלי, איפה?

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 18:01

      תודה רבה שירה
      אם יהיה חורשט בשישי אשלח לך קופסה עם יניב

  17. עלמה ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 16:23

    איזה יופי לראות את הצילומים ואת האווירה המשפחתית של הפוסט הזה. אני מתה על אוכל פרסי ומנסה לחשוב על שימושים צמחוניים ברעיונות שהעלית… שנה טובה!

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 18:01

      תודה רבה עלמה
      חורשט סבזי אפשר בהחלט להכין בגירסה צמחונית בלי בשר. זה גם מאוד בריא. לגבי הגונדי.. נראה לי שצריך משהו שיחליף את העוף כי אי אפשר רק עם קמח חומוס (זה יצא דחוס מדי)
      שנה טובה ונפלאה 🙂

  18. גיל ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 18:32

    רות, עזבי את כל העוגות, אני רוצה שתכיני לי כזה!!! זה נראה מושלם 🙂

    • שמח במטבח ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 19:00

      חחח… שכחת רק פרט אחד קטן – למה להכין כשיש אמא פרסיה שמכינה הכי טוב שיש, ושיש לה אחלה של קופסאות 🙂 🙂 🙂
      בכל מקרה, מוזמן תמיד להתארח אצלנו וליהנות ממבחר מטעמי איראן

  19. אפרת ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 19:31

    אני מתההה על אוכל פרסי
    ואין דבר יותר מרגש מאמא…
    פוסט מקסים רות,
    שנה טובה טובה

    • שמח במטבח ב- 23 בספטמבר 2016 בשעה 7:29

      תודה רבה יקירה
      שנה נפלאה 3>

  20. שרון ב- 22 בספטמבר 2016 בשעה 21:39

    איזה פוסט מרגש. אין כמו לבשל עם אמא. שנה נפלאה!

    • שמח במטבח ב- 23 בספטמבר 2016 בשעה 7:28

      תודה רבה שרון 🙂
      שנה נהדרך גם לך ולכל משפחתך

  21. סיגל ברמר ב- 23 בספטמבר 2016 בשעה 16:46

    אני אוהבת אוכל פרסי הוא עשיר בריא וטעים תבורך אמך הצילומים מדהימים הטעם עובר דרך המסך חג שמח ושנה טובה 🙂

    • שמח במטבח ב- 23 בספטמבר 2016 בשעה 19:48

      תודה רבה סיגל יקרה
      שנה טובה לך ולכל משפחתך

  22. דורית ב- 23 בספטמבר 2016 בשעה 22:30

    פוסט מרגש ברמות וטעים לכבוד השנה החדשה. חולה על אוכל פרסי, עד עכשיו תמיד אכלתי אותו במסעדות. עכשיו, כשגילית את כל הסודות, אשמח להתנסות בבית (ואני גם מתה ללמוד להכין את האורז עם תפוחי האדמה השרופים שהשתרבב לאחת התמונות). חג שמח!

  23. יובל ב- 25 בספטמבר 2016 בשעה 10:50

    מדהים! אני כבר מת לנסות!
    שאלה לגבי השעועית- אני נוהג להשרות ולבשל כמות, ואז להקפיא. אני מוציא מהקפאה ובעצם נותן רק בישול אחרון לפי הצורך.
    השאלה שלי אני יכול לעשות זאת גם כאן, ולוהסיף שעועית שלמעשה כבר בישלתי, או שיש חשיבות לבישול של השעועית עם הבשר שעדיף לא לדלג עליה.

    תודה רבה ושנה טובה!

    • שמח במטבח ב- 26 בספטמבר 2016 בשעה 6:04

      אין שום בעיה. גם אמא שלי מכינה שעועית מראש ומקפיאה. במקרה כזה תפשיר קצת ותוסיף למרק בשלב הוספת הירק. ממילא מבשלים הכל עוד שעה.
      שנה טובה ומתוקה 🙂

      • יובל ב- 26 בספטמבר 2016 בשעה 8:16

        תודה רבה!

  24. יעל ב- 15 באוקטובר 2016 בשעה 18:42

    הכל נהדר מגרה וברור לחסרת ניסיון כמוני.
    יש לי רק שתי שאלות:
    1. כמה בערך זה במשקל 2 וחצי חומוס קלוי? ( מוכרים רק חצי או קילו?)
    2. האם את הבשר הטחון שוטפים לפני הבישול? ( כל אחד אומר משהו אחר)

    תודה וחג אסיף שמח, יעל

    • שמח במטבח ב- 15 באוקטובר 2016 בשעה 19:56

      הי יעל
      מצטערת, אבל אינני יודעת כמה זה במשקל כיוון שלא שקלתי (המתכון ניתן מפיה של אמי)
      את הבשר הטחון לא שוטפים לפני הבישול. כמובן שניתן לשטוף את הנתח לפני הטחינה שלו.
      חג שמח גם לך ולמשפחתך
      רות

      • יעל ב- 12 בנובמבר 2016 בשעה 21:56

        תודה רבה רבה.
        סליחה על הנדנוד.
        החומר מגיע אלי למייל בג'יבריש.
        מה עלי לעשות?
        האם הכוונה בכוס…לכוס מדידה?

        שבוע מבורך

  25. שם ב- 12 בנובמבר 2016 בשעה 9:08

    שלום,
    מתכונים נהדרים!
    אשמח אם תוכלי להגיד לי את שם המאכל של האורז עם תחתיות תפוחי האדמה. כמו כן אשמח לקבל את המתכון. זה היה האורז בביתי מידי שישי… עשרים שנה כבר לא טעמתי את זה.

    • שמח במטבח ב- 12 בנובמבר 2016 בשעה 19:40

      תודה רבה 🙂
      האורז הוא אורז, לתחתית עם תפוחי האדמה קוראים "טהדיג" או "בון" מבטיחה לצלם מתכון לבלוג בהמשך.

  26. טלילה ב- 6 בדצמבר 2016 בשעה 9:06

    אני הונגריה אבל מתה על המטבח הפרסי.מטבח משובח ובריא יחסית בגלל ריבוי השימוש בירק.
    הגונדי אגב לדעתי די דומה במרקם לקניידלך .אלא שבמקום קמח מצה משתמשים בקמח חומוס.יותר בריא . מכירה פרסיה שמוסיפה למרק הזה גם נענע קצוצה וגם מנגולד קצוץ..ולחמיצות ראיתי מישהי שסיפרה שמוסיפים תמרהינדי. כנראה יש גרסאות שונות .תודה על המתכונים.ואשמח לעוד מתכונים עם סוגי אורז פרסי.למשל עם קליפות תפוזים שאכלתי באיזו מסעדה פרסית בניו יורק. היה מדהים וטעים.

    • שמח במטבח ב- 6 בדצמבר 2016 בשעה 10:25

      תודה רבה טלילה
      ברגע שאמי היקרה תחלים מהשבר ברגל שלה נכין פוסט חדש עם מתכון לאורז פרסי טוב ובהמשך יהיו גם גיוונים

  27. משה הפרסי ב- 10 בדצמבר 2016 בשעה 19:46

    חושקה למנגז רורו לחשנגה!!!

  28. ענת ב- 14 בדצמבר 2017 בשעה 23:15

    הי, הקציצות יצאו לי עם טעם לוואי מר… יש לך מושג למה ואיך אפשר לתקן? נראה לי שזה מהבצל אבל לא בטוחה…

    • שמח במטבח ב- 24 בדצמבר 2017 בשעה 9:07

      הי ענת
      מוזר לשמוע שיש טעם לוואי מר. אהממממ… מנסה לחשוב למה.. אני לא חושבת שזה מהבצל כי הוא מתקתק, אולי מאחד התבלינים?? נסי לתבל פחות בפעם הבאה

  29. שני יעקב ב- 22 במרץ 2018 בשעה 14:02

    ואם ממש בא לי גונדי צמחוני? יש תחליף לעוף?

    • שמח במטבח ב- 22 במרץ 2018 בשעה 15:08

      המממ…אבדוק לך

      • שני יעקב ב- 22 במרץ 2018 בשעה 16:17

        תודה רבה!

השאר תגובה