מניפות מתוקות של נוף – קראוויש

חנוכה הוא אחד החגים האהובים עלי, פשוט כי זה חג שיש בו הכלללל (כמעט). שמחה מתפרצת, חגיגות עם משפחה וחברים, אטרקציות (סביבונים, חנוכיות, דמי חנוכה…), כמה ימים של חגיגות וכמובן אוכל מעולה! כמה שאני אוהבת סופגניות ולביבות. ויש כל כך הרבה מנות שוות שאפשר לארח איתן בחג. כיף!

הפעם אני רוצה להציג לכם מתכון קצת אחר, אבל לא פחות טעים ומיוחד, שנקרא "קראוויש" או בעברית "המניפה", שהחלטתי לקרוא לו כאן – מניפות מתוקות.

המתכון הזה הוא פרי של שיתוף פעולה מהנה ביותר עם חברתי השפית ההו כה מוכשרת – נוף עתאמנה. ואם השם שלה נשמע לכם מוכר זה בגלל שהיא אכן הבחורה המדהימה שזכתה במאסטר שף!

נוף ארחה אותי בנדיבותה במטבח שלה ויחד בילינו יום של בישולים, ודיבורים על אוכל, שחזרתי ממנו עם חיוך ענק על השפתים וטעם של אוכל מדהים שזכיתי לטעום. נוף המקסימה היא אוצר של ידע על מתכונים, שהיא שמחה לספר עליהם ולשתף את הקוראים שלה בהם (תציצו בסטורי שלה באינסטגרם ותבינו על מה אני מדברת…). אין לי ספק שעוד תראו פה פוסטים איתה, פשוט כי כיף לבלות איתה וגם ללמוד ממנה.

אז מה זה בעצם המניפות האלה? מדובר בקינוח מהמטבח האלג'יראי שמכינים מבצק די פשוט, שאותו מקפלים לצורת מניפה, מטגנים וטובלים בסירופ קרמל. מכינים אותו בכל מיני צורות, כשהמניפה היא הפחות מוכרת (לכו תבינו, זה כזה יפה ככה). הסוד שלהן הוא גם בפשטות אבל גם ברכיב סודי אחד שלדעתי הפך אותן לכל כך מיוחדות – מי זהר. כן, כן, גם אני תהיתי עד כמה הן יתרמו פה, אבל הן לגמרי הופכות את המניפות למשהו מיוחד שאי אפשר להפסיק לזלול ממנו.

החומרים:

לבצק:

240 גר' (כוס ושני שליש) קמח
כף סוכר
שקית אבקת אפיה
קורט מלח
חצי כפית תמצית וניל
2 כפות שמן
כפית חומץ
180 מ"ל מי זהר (אם אין, מים ו 2-3 טיפות תמצית מי זהר)

לסירופ סוכר הפוך

כוס סוכר
כוס מים

ההכנה:

הכנת הבצק די פשוטה – שמים את כל החומרים במיקסר יחד עם חצי כוס ממי הזהר ומתחילים לערבל עם וו לישה. אם הבצק נראה יבש מוסיפים עוד מי זהר (כל פעם קצת) עד שהוא מרגיש חלק, גמיש ולא דביק.

המבחן הוא שכשנוגעים בבצק ולוחצים עליו עם האצבע הוא חוזר לעצמו ולא נדבק לאצבע (ראו בתמונה).

מחלקים את הבצק ל 3 כדורים ונותנים לו לנוח בצד (מכוסה) כדי שיתגבש ויחזיר לעצמו את הגמישות.

בינתים מכינים את סירופ הקרמל ההפוך 

בסיר או קלחת ממיסים כוס סוכר עד שהיא הופכת לקרמל. חשוב לשים לב שזה לוקח זמן ולהשגיח על הסיר שחלילה שום דבר לא יישבר. לא מערבבים עם כף אלא מקסימום מזיזים קצת את הסיר עם הידית.  וגם אם יש מעט גושי סוכר, מחכים בסבלנות עד שהכל נמס והופך לקרמל ענברי.

כשהקרמל נמס מוסיפים את המים ומייד מתרחקים כיוון שהקרמל רותח והתערובת תבעבע.

הקרמל ייקרש קצת בגלל המגע עם המים וזה בסדר. ממשיכים לערבב לאט לאט עד שהתערובת נוזלית ונותנים לה להצטמצם על הגז עד שהיא הופכת לסירופ סמיך.

לבסוף מוסיפים מעט מיץ לימון שיאזן קצת את הטעמים.

וחזרה לבצק

מרדדים כל כדור בצק לעובי דק וחותכים לרצועות מלבניות.

מקפלים כל רצועה לצורת אקורדיון (כמו המניפות שהיינו מכינים בילדותנו מנייר)

מהדקים את ה"אקרדיון" שיצרנו באמצע ולוחצים כך שנקבל "פפיון"

חותכים במרכז הפפיון שנוצר ומקבלים 2 מניפות. שומרים בצד מכוסה במגבת דקה או ניילון נצמד וממשיכים להכין כך את שאר הבצק.

ועכשיו – מטגנים (!)

דואגים לוודא שהשמן חם מספיק אבל גם לא חם מדי. אם יש לכם מד טמפרטורה מדובר בחום של 160-170 מעלות. אם אין לכם, זורקים מניפה אחת לסיר ורואים אם יש מעט בעבוע סביבה. אם יש – השמן מספיק חם, אם היא משחימה ממש מהר – השמן חם מדי.

שימו לב לא לטגן את כל המניפות יחד כי זה יוריד את הטמפרטורה של השמן. טגנו כמה בכל פעם ובסיום תעבירו לצלחת עם נייר סופג ותמשיכו עם המניפות הבאות.
ואל תשכחו גם להפוך את המניפות מדי פעם, שישחימו מכל הצדדים.

כשהמניפות מטוגנות, טובלים אותן בסירופ הקרמל ומגישים.

נוף גם קישטה את המניפות במעט פיסטוק טחון – זה גם הוסיף צבע ויופי למנה וכמובן הוסיף עוד טעם ומרקם.

אז אלה המניפות היפייפיות שזכיתי להכין (ולזלול) עם נוף. הן טעימות ברמות שאי אפשר לתאר וכפי שראיתם, די קלות להכנה ומרשימות בהגשה. נראה לי שזה גיוון נפלא למנות המטוגנות שמוגשות בחג ומה שבטוח – הן בהחלט יבלטו בשולחן ביופי ובייחוד שלהן.

רוצים לקבל ממני הודעה בכל פעם שמתפרסם בבלוג מתכון חדש? אל תשכחו להרשם לניוזלטר ולהשאר איתי בקשר ?

ואם אהבתם את המתכון, או אם יש לכם שאלות אל תהססו וכתבו לי בתגובות.  הכנתם?? זה בכלל הכי הכי כיף אז אל תשכחו לשתף אותי בתמונות שלכם באינסטגרם או בפייסבוק, אין דבר שמשמח אותי יותר מלראות את הביצועים שלכם!!