טים טאם ביתי

טים טאם ביתי

שנה נוספת חלפה והנה הבלוג שלי חוגג בלוגולדת שנתיים!! אותי זה מרגש, ואפילו מאוד.
אז לכבוד המאורע החגיגי החלטתי לפתוח את השנה החדשה בפוסט מיוחד שגם יכלול מתכון מעולה וגם יכלול giveaway מיוחד שאני מעניקה לכם הקוראים הנאמנים שלי, שעוקבים אחרי הבלוג, ומציפים אותי בתגובות חמות פה באתר, בדף הפייסבוק של שמח במטבח, באינסטגרם והכי מרגש – כשאתם פוגשים אותי אישית במקומות בלתי צפויים (למשל בפארק שעשועים).
כל תגובה ופניה שלכם אלי מחממת את ליבי ומרגשת אותי, וכשאתם מספרים לי שהכנתם מתכון שלי והוא הצליח זה משמח אותי בכל פעם מחדש.

אז הפעם אני רוצה להעניק לכם בחזרה, ולכן אחד מכם יזכה לקבל במתנה את הספר החדש (והמדהים) של ערן שוורצברד "אפיה עילית" שיימסר בפגישה אישית עם ערן ואיתי וכמובן יגיע עם הקדשה מיוחדת מערן.

***למען הסר ספק- הפוסט מינואר 2017 והמתנה כבר חולקה. מקווה שתהנו מהמתכון המדהים הזה 🙂

ולפני שאסביר איך זוכים ואשתף פה מתכון, אספר לכם שלא סתם בחרתי לפתוח את השנה עם הפוסט המיוחד הזה.
ערן שוורצברד , שאני מכנה "פייר הרמה הישראלי" הוא עם אחד הקונדיטורים שאני מרגישה שהכי השפיעו עלי בעולם האפיה. אני עוקבת אחר פועלו של ערן כבר שני עשורים, בערך מאז שהתחלתי להתחבר לתחום האפיה, ובכל פעם מחדש מתפעלת מהכשרון שלו, מהדברים המדהימים שהוא אופה, ובעיקר בעיקר מהצניעות הנדירה שלו.
עוד בתחילת דרכי זכיתי ללמוד ממנו בסדנאות אפיה שונות שעשיתי אצלו, ולהתפעל ממעשי ידיו בפטיסרי שפתח (ומאז לצערי סגר) בשם ארנו ERNO.
אני זוכרת איך הייתי מגיעה למקום שלו ביראת קודש, מלווה בחברות חובבות אפיה, ויחד היינו קונות מבחר של קינוחים כדי שנטעם יחד, ומתעלפות על הטעמים, המרקמים וכמובן המראה. כולם נראו כמו תכשיטים יפים, שלפני כן לא ממש ראיתי כמותם פה בארצנו הקטנה.
לתחושתי ערן הוא זה שגילה לי, ולהרבה ישראלים, את עולם הפטיסרי הצרפתי המפואר וגרם לי לרצות לא רק לטעום עוד ועוד מהעוגות הנפלאות הללו, אלא ללמוד איך להכין כאלו יצירות ולשפר את יכולותי בתחום. לכן מבחינתי הוא השראה של ממש.

אז איך באמת זוכים במתנה הנפלאה הזו? פשוט מאוד – בפוסט הזה אשתף אתכם במתכון לטים טאם מתוך הספר החדש של ערן (ששנים חיכיתי שכבר יצא). אתם תכינו אותו, או כל מתכון אחר של ערן מהספר שלו, תצלמו ותשתפו אותנו פה באתר בתגובות לפוסט, או בתגובות לפוסט ייעודי שייפתח בדף הפייסבוק של שמח במטבח  ומבין כל התמונות ערן ואני נבחר את הזוכה, שיקבל/תקבל את הספר בפגישה אישית עם ערן ואיתי.
אפשר יהיה לשלוח תמונות עד סוף חודש ינואר, ובתחילת פברואר יוכרז הזוכה.

וכמה מילים על המתכון – בחרתי להכין את הטים טאם מתוך הספר, ולשתף אתכם, כיוון שמדובר במתכון נגיש יחסית, שאינו מצריך חומרים שקשה למצוא ושקל להכין אותו בבית וכמובן שהתוצאה טעימה ברמות על.
לצורך ההכנה הזמנתי את חן קצב, קונדיטור מוכשר ומקסים, אשר שימש כאחד הסו-שפים של ערן בעת הכנת הספר, שזה אומר שהוא עזר לערן בהכנת המתכונים לספר ומכיר אותם כמעט בעל פה, ויחד הכנו וצילמנו את הפוסט. הפוסט אמנם נראה ארוך, אבל זה בגלל שהשתדלתי לצלם לכם לפרטי פרטים את שלבי ההכנה. ההכנה של הטים טאם היא די קלה ובאמת באמת ששווה את העבודה (זה טעים ברמות שאי אפשר לעמוד בפניו).

ואחרי כל ההקדמות הללו, קבלו את המתכון 🙂 אני כבר מתה לראות את הביצועים שלכם:

החומרים:

הערה: למרות שרשמתי כמויות בכוסות ובכפות, במתכון הזה מומלץ מאוד להשתמש במשקל מטבח כדי להגיע לדיוק מירבי במידות ובמשקלות של חומרי הגלם, זה יתן תוצאה מדוייקת יותר.

לבצק פריך קקאו:
150 גר' חמאה בטמפ' החדר
95 גר' אבקת סוכר (אני שמתי שקית של 100 גר')
60 גר' ביצים (ביצה אחת בגודל M)
1 גר' מלח
30 גר' שקדים טחונים (כ-3 כפות גדושות)
225 גר' קמח (כוס וחצי  פלוס כף קמח)
25 גר' אבקת קקאו (2.5 כפות)
2 גר' אבקת אפיה (כפית שטוחה)

לגנאש וניל ופולי קקאו גרוסים
120 גר' שמנת מתוקה 38%
10 גר' דבש
250 גר' שוקולד לבן
35 גר' חמאה רכה
15 גר' פולי קקאו גרוסים

לציפוי שוקולד (אנחנו השתמשנו בערך בחצי כמות)
360 גר' שוקולד חלב
38 גר' שמן (כ- 50 מ"ל)

לקישוט
מעט שוקולד מריר

ההכנה:

בצק פריך קקאו:

בקערת המיקסר מערבבים בעזרת וו גיטרה את החמאה עם אבקת הסוכר עד שמתקבלת תערובת אחידה

מוסיפים לתערובת את הביצה והמלח ומערבלים עוד קצת (לא לשכוח לגרד את הדפנות עם לקקן) התערובת תהיה בהירה ותפוחה מעט.
לאחר מכן מוסיפים לקערה את השקדים, הקמח, אבקת הקקאו ואבקת האפיה ומערבלים עד שמתקבלת תערובת אחידה.

ההמלצה שלי היא לנפות את הקמח, הקקאו ואבקת האפיה לקערה, להוסיף חצי מהכמות לתערובת ולערבל ורק לאחר מכן להוסיף את שאר הכמות.  ככה ייראה הבצק לאחר הוספת חצי מכמות ה"יבשים"

בסופו של דבר תקבלו בצק שוקולדי, רך ומעט דביק. אל דאגה, ככה הוא צריך להיות וזה מה שמבטיח את המרקם הנהדר שלו לאחר האפיה.
עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומכניסים למקרר ללילה, או לפחות לשעה -שעתיים שיתייצב. השלב בזה חשוב, כי הבצק מאוד רך לאחר ההכנה וחשוב לתת לחמאה ולחומרים האחרים להתייצב.

בזמן שהבצק מצטנן מומלץ להכין את הגנאש למילוי (גללו קדימה להסבר להכנה שלו)

 

לאחר שהבצק התייצב מרדדים אותו בין 2 ניירות אפיה לאחר שקימחנו אותם במעט קמח- פה אני ממש ממליצה לא לרדד על משטח מקומח אלא בשיטה הזו, פשוט כי הבצק עדין יחסית לבצקים פריכים אחרים ורידוד בדרכים אחרות יצריך קינוח שיפגע במרקם של הבצק.

כשהבצק מרודד לעובי של כ- 3 מ"מ מעבירים אותו לצינון קטן של 5-10 דקות במקרר (כבר אמרתי שזה בצק עדין ומפונק? אבל לגמרי שווה את ההשקעה) ולאחר מכן מפרידים ממנו שכבה אחת של נייר אפיה וחותכים אותו למלבנים בגודל 8X3 ס"מ, או לכל גודל אחר שתרצו (אם בא לכם טים טאם קצת יותר קטנים).
הכי נוח לעשות זאת עם סרגל או עם מטר (נקיים כמובן…) – מסמנים בעדינות את הנקודות לחיתוך בכמה מקומות ולאחר מכן חותכים עם סכין חדה.

גם לאחר שלב זה העדפנו להכניס את הבצק ל- 10 דקות למקרר או למקפיא ורק אז העברנו אותו לתבנית לאפיה. זה הבטיח שהבצק לא יתעקם או ייקרע בהעברה.
בזמן הזה חיממנו את התנור ל- 170 מעלות

את מלבני הבצק אופים במשך כ- 12-15 דקות עד שרואים שהם אפויים מכל הצדדים. זה חשוב, אחרת הם יהיו רכים במרכז ולא פריכים כמו שהם צריכים להיות.
לאחר האפיה מעבירים את הביסקוויטים לצינון (רצוי על רשת) עד לשלב המילוי.
אנחנו ממליצים לסדר אותם מראש לפי הגודל כך שכל זוג שתואם בגודלו יהיה אחד לייד השני.

הכנת המילוי – גנאש וניל ופולי קקאו גרוסים

להכנת המילוי נכין בקנקן את השוקולד הלבן ובמקביל נחמם בקלחת את השמנת המתוקה והדבש עד לרתיחה.
כשהשמנת עם הדבש רותחת יוצקים אותה על השוקולד וממתינים דקה (על מנת לתת לשוקולד להתחמם מעט)

בעזרת בלנדר מוט מערבלים היטב את התערובת עד שהיא אחידה [למי שאין בלנדר מוט מערבלים הכל ידנית עם כף עד לקבלת תערובת חלקה, שימו לב שפה לא כדאי לערבב עם מטרפה כי אנחנו רוצים תערובת חלקה ובלי בועות אוויר].

מניחים לתערובת להתקרר מעט, וכשהיא מגיעה ל 25 מעלות (כלומר כשאפשר להכניס לתוכה אצבע נקיה ולא להרגיש שהתערובת חמה מדי) מוסיפים אליה את החמאה הרכה ושוב מערבלים.

כשהתערובת חלקה מוסיפים אליה את פולי הקקאו ומערבבים אותם לתוכה בעזרת מרית.
את כל התערובת הטעימה הזו מעבירים לשק זילוף, שאותו קושרים, ומכניסים למקרר לחצי שעה-שעה כדי שתהיה במרקם מספיק יציב שאפשר יהיה לזלף על הביסקוויטים. ערן כותב בספר שבחורף אפשר להשאיר את הגנאש גם מחוץ למקרר ללילה.

כשהגנאש התקרר עוברים לזלף אותו על הביסקוויטים. 
שימו לב שמזלפים רק על חצי מהם, כי החצי השני מיועד לכיסוי.

אנחנו זילפנו בזיג זג, אבל בתכלס לא משנה איך תזלפו כי ממילא הוא יכוסה בציפוי השוקולד, רק חשוב שתמלאו את כל שטח הביסקוויט.

מכסים כל ביסקוויט בחצי השני שלו, מהדקים מעט ומכניסים לרבע שעה למקרר או למקפיא (ככה יהיה קל יותר לצפות אותם.

הציפוי

להכנת הציפוי פשוט ממיסים את השוקולד עם השמן עד שמתקבלת תערובת נוזלית. אם אתם רואים שהתערובת לא נוזלית מספיק, אפשר להוסיף לה עוד קצת שמן. חשוב שהיא תהיה במרקם נוזלי מספיק לציפוי הטים טאם שלנו, אבל לא נוזלית מדי, שהציפוי לא יהיה דקיק.

לצורך הציפוי מומלץ להעמיד את הטים טאם שלנו על רשת מעל תבנית שריפדנו בניילון נצמד. ככה כל השוקולד שינזל לא ילכלך לנו עוד כלי.

את הציפוי אפשר לעשות בשתי דרכים: האחת היא יציקת השוקולד על הטים טאם ויישור שלו עם פלטה

השניה (שלדעתי היא יותר נוחה) – לטבול את הטים טאם הקרים בשוקולד המומס. אפשר לטבול מצד אחד, ואז להפוך בעדינות ולצפות מהצד השני, ולאחר מכן להניח על הרשת להצטננות. ככה הטים טאם יהיו מצופים מכל הצדדים.

את הטים טאם המוכנים מניחים על הרשת ומכניסים למקרר או למקפיא, שהשוקולד יתייצב.

ולפיינאל טאצ' – ממיסים מעט שוקולד מריר, מניחים בשקית זילוף קטנה (או אפילו בשקית ניילון עם חור קטן בקצה שלה) ומזלפים פסים קטנים וחמודים על כל אחד

וזהו, הטים טאם שלנו מוכנים. זה טעים ברמות ממכרות.

ועם כוס קפה בצד, לטבול אותם, בכלל מתפנקים שבעתיים.

אז עכשיו התור שלכם לשנס מתניים ולהכנס למטבח 🙂

ערן שוורצברד ואני מחכים לראות את הביצועים שלכם, בין אם הכנתם טים טאם ובין אם הכנתם משהו מדהים אחר מהספר.  שתפו אותנו בדף הפייסבוק של שמח במטבח או פה בתגובות ואחד מכם יזכה בפגישה עם ערן ואיתי ובעותק מהספר עם הקדשה אישית של ערן.

המון תודה לערן על המתנה הנהדרת שהוא מעניק. תודה מיוחדת לחן קצב המקסים, שהכין איתי את הטים טאם ושיתף אותי בחוויות מאחורי הקלעים של הכנת המתכונים לספר.

וכמובן תודה לכם, על הכל 3>

 

‏41 תגובות

  1. שני ב- 6 בינואר 2017 בשעה 13:25

    היי! מזל טוב על הבלוגולדת! אשמח להשתתף! אין לי פייסבוק,איך מעלים תמונות לאתר? או לחילופין, אפשרי לשלוח אלייך למייל?

    • שמח במטבח ב- 6 בינואר 2017 בשעה 17:33

      הי שני ותודה ?
      מוזמנת לצרף תמונה בתגובה לפוסט הזה, גם פה נסתכל על המתמודדים
      ואם את מסתבכת ניתן לשלוח ל happykitchen972@gmail.com

  2. שני ב- 6 בינואר 2017 בשעה 13:29

    ומה הקריטריונים לזכייה?;)

    • שמח במטבח ב- 8 בינואר 2017 בשעה 10:25

      תודה שני
      אנחנו נבחר מבין התמונות את זו שאנחנו מרגישים שהכי ראויה לזכיה, מבחינת ביצוע, וכמובן שצילום מגרה לא יזיק.

  3. ואלרי ב- 7 בינואר 2017 בשעה 11:00

    שלום! המתכון נראה מעולה – אין על השילוב של טים טעם עם קפה 🙂 שאלה אחת – האם אפשר לוותר על פולי הקקאו, או להחליף אותם המשהו אחר? תודה!

    • שמח במטבח ב- 7 בינואר 2017 בשעה 14:09

      תודה רבה ואלרי
      אפשר לדעתי לוותר על פולי הקקאו או להחליף אותם בתוספת אחרת לבחירתך כמו ברס, פצפוצי שוקולד , פקאנים מסוכרים טחונים וכו'

    • שמח במטבח ב- 8 בינואר 2017 בשעה 10:24

      הי ואלרי, משום מה עניתי לך בשישי והתשובה לא נקלטה.
      אין בעיה לוותר על פולי הקקאו או להחליף אותם במשהו אחר (ברס, פקאנים קצוצים או פצפוצי שוקולד)

      • ואלרי ב- 8 בינואר 2017 בשעה 23:57

        תודה רבה! 🙂

        • ואלרי ב- 13 בינואר 2017 בשעה 16:21

          יצא כל כך טעים (ויפה!) תודה על מתכון

  4. חן שוקרון ב- 7 בינואר 2017 בשעה 12:38

    וואו! זה נראה כל כך טעיםםםם…
    המון מזל טוב לבלוגולדת ועד 120 ? (לפחות!)

    • שמח במטבח ב- 7 בינואר 2017 בשעה 14:08

      תודה רבה חן יקרה
      הבלוג שלך הוא אחד הבלוגים שהכי היוו השראה עבורי כשפתחתי את בבלוג

  5. שני ב- 7 בינואר 2017 בשעה 20:40

    יש דרך לעשות את המילוי פחות מתוק? נשמע לפי הרכיבים שזה כמו לאכול שוקולד לבן מומס מדולל במעט שמנת, אם אעשה גנאש מוקצף מ150ג שוקולד ו250 שמנת, יעבוד? ולמה תורם הדבש? תודה מראש:)

    • שמח במטבח ב- 7 בינואר 2017 בשעה 21:09

      האמת שהמילוי לא מתוק מדי.
      אני לא ממליצה לשנות את ההרכב כי עם כסו כמות של שמנתהמילוי יצא לך נוזלי.
      לגבי הדבש – הוא תורם לגמישות של הגנאש. אפשר גם בלעדיו

  6. מעריצה שלך!!!! ב- 8 בינואר 2017 בשעה 3:18

    ניראה מטורף וממש שווה להכין!!!
    אבל אני לא יעלה את מה שאני אכין כי אני לא יודעת אם כבר ציינתי לך את זה פעם אבל אני חרדית!!!
    ממש דוסית עם קרניים ומאד מאד גאה בכל מה שאני ולכן ברוך השם יש לי אינטרנט מסונן בלי פייסבוק
    (מזל שאת האתר שלך אישרו לי…….) וגם זה לא מתאים לי ממילא להעלות תמונות וגם אםאםאםאם היה לי סיכוי לזכות והייתי זוכה אני לא הייתי נפגשת לא איתך (בלי לפגוע…..) ולא עם ערן (בלי להשוות……) כי הוא גבר ואני משתדלת כמה שפחות לדבר עם גברים.
    אז אל תדאגי, אני לא מתכוונת לעזוב פה אבל תדעי שאת התמונות שלי לא תזכי לראות.
    גם מצאתי את המקום הזה לומר לך שאני חרדית, סתם שתדעי………

    • שמח במטבח ב- 8 בינואר 2017 בשעה 9:31

      מה אומר לך, אני פשוט נעצרתי בזה שלא תיפגשי איתי. האם אני כל כך גרועה שאשחית את נפשך??? מודה שהשארת אותי המומה כרגע.

      • מעריצה שלך!!!! ב- 8 בינואר 2017 בשעה 17:06

        חחחחחחחחחחחחחחחח
        אל תדאגי, את לא כ"כ מהר תתפטרי ממני…….. ואני מספיק חזקה באמונתי שלא תקלקלי אותי.
        ואת כ"כ בהלם? לא ראו עלי?
        לא שמת לב שיש לי בעיה עם הרבה הכשרים?

        • שמח במטבח ב- 8 בינואר 2017 בשעה 21:36

          אני בטח שלא באה לקלקל אנשים. אבל חשוב לי לומר לך שאמירה בסגנון "לא הייתי פוגשת אותך כי את לא חרדית" לא ממש נראית לי מתיישבת עם ערכי היהדות ובראשן ואהבת לרעך כמוך.
          אני מכבדת כל אדם שאני פוגשת בחיי (גם אם זה על גבי הבלוג) ומעולם לא הייתי פוסלת פגישה עם בנאדם רק בגלל שהוא שונה ממני.
          מציעה לך מכל ליבי לחשוב על הדברים, כי את עוד צעירה ויש לך עוד הרבה שנים ללמוד להכיר אנשים ולעמוד על טיבם. אם תפסלי אנשים רק על בסיס שונות ממך עולמך יהיה צר מאוד. ואת זה אני כותבת מאכפתיות כלפיך, וכאדם מבוגר שהינו אמא לילדים.

          • מעריצה שלך!!!! ב- 10 בינואר 2017 בשעה 0:09

            האמת היא שאת נגעת בנקודה דיי רגישה אצלי כי יש לי את הקטע הזה (ולא בגלל שאני חרדית……..) שאני פוסלת אנשים בלי לחשוב יותר מדי ואת ממש צודקת שכדאי לשנות את הגישה אבל אני גם רוצה שתביני שזה שאני פוסלת את הפגישה איתך בלי לחשוב זה בגלל החינוך שלי שגם לא נפגשים עם זרים שאת זה את בטח מבינה וגם חינוך שאנשים שלא קשורים אלינו במגזר עדיף כמה שפחות ליצור איתם קשר.
            בואי נגיד שזה שיש לי אינטרנט ואני מתכתבת עם אנשים זה מש לא חרדי ואני דיי שוברת גדירות בזה שאני עושה את זה אבל תמיד מותר לחרוג קצת מהכללים, לא???
            ובאמת תודה רבה על האכפתיות רואים שאת לא באה סתם להטיף מוסר אלא באמת אכפת לך!!!!



          • שירה ב- 5 בפברואר 2017 בשעה 15:36

            רות המקסימה
            בתור חרדית מלידה ובתור קוראת מושבעת של המדור הייתי חייבת להגיב על דברי המעריצה המכנה עצמה חרדית: אוסף של של שטויות במיץ עגבניות !
            "ואהבת לרעך כמוך" כולל את כל בני האדם . לא רק חרדים…
            למיטב ידיעתי אין הלכה האוסרת על מפגש עם אנשי שאינם חרדים-שאם כן היה נגזר עלינו להסתגר בבית… אין בעיה הלכתית בהעלאת תמונות של מתכון לרשת. יש בעיה בהטלת רפש על מגזר שלם . אני ממש מעריכה את התגובה המאופקת והשלווה שלך (ובלי קשר: ממש מעריצה את פועלך בנושא לידה שקטה (שנחשפתי אליו בעבר). מאחלת לערן ולך המון הצלחה מקצועית ומאחלת לנו הקוראים-עוד הרבה מתכונים שלכם 🙂
            ומאחלת לך הרבה ה



          • שמח במטבח ב- 5 בפברואר 2017 בשעה 20:43

            תודה רבה שירה
            לא נותר לי אלא להסכים איתך. גם לי זה נראה קצת מוזר לסרב להפגש עם אדם רק בגלל שהוא לא חרדי. אני רוצה להניח שזה נובע מגילה הצעיר של המגיבה.
            ותודה על ההתייחסות לנושא הלידות השקטות שכל כך קרוב לליבי.



          • דגנית ב- 28 במאי 2017 בשעה 16:41

            מילים כדורבנות. כל הכבוד לך על התגובה המאופקת והמכבדת.



          • רונית ב- 6 בדצמבר 2018 בשעה 12:16

            ואוווווווווו
            רק פה הצלחתי להגיב….
            אני ממש בשוק מהתגובה של המעריצה , אני חושבת שהיא קיבלה תשובה מאוד נכונה ממך.
            ורק אוסיף , אם את כל כך חרדית ולא נפגשת עם אנשים וממעיטה בדיבור איתם אז…. איך את באינטרנט???? זה נוגד הרבה מאוד דברים שיותר גרועים מלדבר עם אנשים.
            בחיים לא שמעתי שחרדית לא יכולה לדבר עם בחורה… מילא גבר אבל בחורה???
            מה כבר תעשי לה? תכניסי לה לפה בכוח עוגה לא כשרה?
            אני דתייה ומדברת עם כל אחד ואחת. לכבד את האחר זה ערך עליון. גם אם אנחנו שונים בדעותיינו ובאמונתיינו.
            וזה המשפט ששבר אותי "חינוך שאנשים שלא קשורים אלינו במגזר עדיף כמה שפחות ליצור איתם קשר"… עצוב , עצוב לקרוא כזה דבר. לחשוב איזה חינוך היא קיבלה



          • שמח במטבח ב- 6 בדצמבר 2018 בשעה 19:23

            גם לי היה עצוב לקרוא את זה. במיוחד כשמדובר בנערה צעירה שיש לה עוד הרבה מה ללמוד על החיים. ניסיתי להגיב ולתת כמה מילים מהצד שלי (הרי יכלתי להיות אמא שלה) אבל בשורה התחתונה הבחירה היא שלה וחבל לי שזו הדרך שבה היא בוחרת להתנהל – להסתגר מפני כל דבר שאיננו דומה לה. עצוב שזה החינוך שהיא קיבלה ועצוב לי שהיא הולכת להפסיד כל כך הרבה אם תמשיך לחיות בגישה זו.



  7. מעריצה שלך!!!! ב- 11 בינואר 2017 בשעה 23:28

    בערך כל כמה זמן את מפרסמת פוסט חדש?
    שאני אדע מתי לחכות………

  8. אביגיל ב- 12 בינואר 2017 בשעה 8:48

    הי, אפשר משהו אחר במקום שקדים טחונים? או שזה קריטי?תודה (:

    • שמח במטבח ב- 12 בינואר 2017 בשעה 12:34

      נראה לי שאפשר להוסיף קמח במקום. נניח עוד 20 גר'

  9. לירז ב- 13 בינואר 2017 בשעה 10:30

    היי רציתי לדעת היכן שומרים את העגויות במקרר או בחוץ, וכמה זמן תוקפן

    • שמח במטבח ב- 13 בינואר 2017 בשעה 14:56

      אפשר במקרר ואפשר במקפיא
      הן יחזיקו לפחחת שבוע, אם לא יותר, אם תשמרי אותן באריזה סגורה

  10. ניצן ב- 17 בינואר 2017 בשעה 17:17

    הי:) בנוגע לציפוי: העוגיות מצופות מכל צידן פרט לתחתית נכון? במידה ומצפים על רשת.

    • שמח במטבח ב- 18 בינואר 2017 בשעה 8:50

      אכן כן – כשמצפים על רשת התחתית לא מצופה וזה בסדר. גם אם מצפים בטבילה, כשמניחים את הטים טאם להתמצקות הציפוי בתחתית יהיה דק

  11. ספיר ב- 24 בינואר 2017 בשעה 16:06

    היי רות!
    מחכה כבר להכין את המתכון ?
    רציתי לשאול מאיפה משיגים פולי קקאו?
    תודה:)

    • שמח במטבח ב- 24 בינואר 2017 בשעה 19:49

      תודה רבה ספיר
      פולי קקאו קונים בחנויות תבלינים או בחנויות המתמחות. היום קל מאוד למצוא אותם

  12. ניקול טובול ב- 21 בפברואר 2017 בשעה 13:00

    היי נראה מושלםםם ממש שאלהה יש אפשרות להחליף את השוקולד הלבן בשוקולד חלב? ואם כן זה נשאר אותה כמות ואותו המתכון?

    • שמח במטבח ב- 21 בפברואר 2017 בשעה 16:59

      נראה לי שאין בעיה להמיר באותה כמות, ייתכן שיהיה צורך להוסיף עוד טיפה שמנת מתוקה כי השוקולד הלבן מעט יותר דליל משוקולד חלב

  13. יהל ב- 31 באוקטובר 2020 בשעה 19:18

    היי,כמה זמן ניתן לאחסן במקפיא או במקרר?
    זה נישמר לאורך זמן?

    • שמח במטבח ב- 2 בנובמבר 2020 בשעה 6:33

      במקפיא יחזיק לפחות חודשיים ולדעתי גם יותר. במקרר עד חודש.

  14. רחלי ב- 2 בפברואר 2021 בשעה 19:36

    היי.תודה על המתכון!
    האם יש אפשרות לעשות את המילוי עם שוקולד חלב ולא לבן?

  15. שילת ב- 2 ביוני 2021 בשעה 19:33

    היי:) יש אפשרות להחליף את החמאה במשהו?

    • שמח במטבח ב- 3 ביוני 2021 בשעה 5:51

      מרגרינה או מחמאה וכו, אבל כיוון שכל המתכון מורכב מחומרים חלביים אני ממש ממליצה להשאר עם החמאה ולא להחליף

השאר תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *