פוסט ההמלצות הגדול – חלק ב' – כל מה שחובב אפיה חייב במטבח

כל חובב אפיה יודע שברגע שמתחילים עם ההתמכרות למטבח נלווית אליה התמכרות נוספת – לכלים, אביזרי מטבח, ספרים וחומרי גלם. כל ביקור בחנויות המתמחות הופך לטיול לדיסנילנד שממנו חוזרים עם שלל מתנות לעצמנו, וכל ביקור בחנויות הכלים השונות הופך לחגיגה של ממש (ואם זה בחו"ל אבל בכלל…).
וכך גם אני הפכתי למכורה כבדה של ציוד למטבח בכלל ולאפיה בפרט.

על חלק א' של ההתמכרות שלי כבר סיפרתי לכם בפוסט ההמלצות הראשון, שבו פרטתי את הכלים והמכשירים שחיי אינם חיים בלעדיהם. בפוסט הנוכחי אספר לכם על חלק ב' של ההתמרות שלי – אביזרים וגאג'טים שכל חובב אפיה פשוט חייב שיהיו לו במטבח.

את הפוסט הזה החלטתי לפרסם לכבוד יום ההולדת ה- 40 שלי –  כיוון שרבות מן ההמלצות שאתן פה יכולות להיות מתנה נפלאה לכל חובב אפיה באשר הוא. למעשה חלק מהדברים שתראו פה בפוסט ניתנו לי במתנה לאורך השנים ואני מברכת את החברים והחברות שפינקו אותי בהם בכל פעם שאני משתמשת באותו אביזר.

האמת שממש לא ידעתי ממה להתחיל, את כל האביזרים שתראו כאן אני אוהבת מאוד ומבחינתי הם חובה במטבח של האופה החובב, אז פשוט אתחיל. וכן, זה יהיה קצת ארוך, אבל בחיי שהשתדלתי להיות תמציתית ויחד עם זאת מספיק מפורטת, כדי שתבינו את היתרונות של כל דבר שעליו אני ממליצה.

ואחרון חביב (מבטיחה), חשוב לי לציין שכל ההמלצות בפוסט הזה הן על אביזרים שנמצאים אצלי בבית, רובם כבר שנים רבות, ושההמלצות שלי הן מניסיוני האישי ולפי ההעדפות האישיות שלי כמישהי שאוהבת לאפות הרבה.

משקל מטבח

החלטתי להתחיל עם משקל מטבח כיוון שלדעתי זה המוצר הראשון שכל חובב אפיה חייב שיהיה בבית.
בניגוד לבישול, אפיה היא תחום מדוייק, ומדידה מדוייקת של חומרי הגלם היא חובה להצלחת המתכונים ולעקביות בהכנה שלהם לאורך זמן. ולא, כוסות מדידה זה נחמד ועוזר, אבל ברוב המקרים הכי מדוייק זה במשקל. ואם תהיתם, גם נוזלים אני לרוב שוקלת (חוץ משמן צמחי).
יתרון ענק נוסף של המשקל הוא שהוא חוסך לנו לכלוך של מלא כלים (ואתם כבר מכירים את המוטו שלי במטבח – כמה שפחות ללכלך כלים כמה שיותר טוב 🙂 ). פשוט כי במקרים רבים אפשר להכין הכל בקערה אחת שאליה שוקלים את החומרים. זה הכי קל  – שוקלים חומר גלם ראשון בקערה, מאפסים, ומוסיפים את חומר הגלם הבא וכן הלאה. ככה למשל אני עובדת כשאני מכינה בצק פריך, עוגות בחושות, מוסים וכו'.
איך לבחור משקל? יש הרבה סוגים בכל מיני גדלים ועיצובים. ההמלצה שלי – לכל על משקל דיגיטלי בלבד (אנאלוגי לא מספיק מדוייק לאפיה), שיהיה בגודל/קוטר כזה שיהיה נוח לשים עליו קערה גדולה ועדיין לראות את המסך שמצביע על המשקל ובדקו שרמת הדיוק שלו היא לגרם (לא ל-2 גר' ובטח שלא ל 5 גר') ואני ממליצה שוכל לשקול עד 5 קילו (ולא עד 2 קילו כמו שיש בחלק מהמשקלם), ובסוף בחרו בעיצוב שמוצא חן בעיניכם.
משקל מטבח טוב מחזיק שנים. למעשה הקודם שלי  (בתמונה מימין), שקניתי לפני כעשור, עדיין פועל ופשוט עברתי לאחד יפה יותר (תודה ריני) (בתמונה משמאל). שניהם מעולים ועל שניהם אני ממליצה בחום.

כוסות מדידה

אז נכון שכתבתי כמה שורות מעל שהכי חשוב זה להשתמש במשקל מטבח כי הוא הכי מדוייק. אבל… יש מקרים שבהם צריך להוסיף נוזלים בנפח מסויים ואז יותר נוח שיהיה לו כלי מדידה אמין.
ישנם כל מיני סוגים של כוסו מדידה. יש את אלה שמגיעות בסטים של כוס, חצי כוס, שליש כוס ורבע כוס והן אחלה. בעניין הזה אני ממליצה לקחת את הסטים שמגיעים עם ידית (זו שבתמונה היא מסט של קיצ'נאייד). הם לא חייבים להיות הכי יפים שיש ומה שחשוב זה שיהיה אפשר ליישר עליהם את החומר שמודדים כך שהוא יגיע עד לקצה (יש כוסות מדידה שצריך למדוד בהן עד קו מסויים ובעיני זה בעייתי ולא מדוייק לגמרי) וכאן דווקא אלה הפשוטות יחסית בסט מנירוזטה הכי נוחות.

אבל… אני באופן אישי הכי אוהבת את כוסות המדידה בצורת קנקן, שמגיעות עם ידית ועם ציון של הכמות שמודדים. יש כל מיני סוגים ואני ממליצה על 2 מהם:
הסוג הראשון הוא הכוס שאני הכי הכי אוהבת ותמיד קונה שוב ושוב (כי בסוף, אחרי שנים של שימוש, הן נשחקות) – כוסות המדידה של OXO

ומה כל כך מיוחד בה? פשוט מאוד – זו כוס המדידה היחידה שיש לה שנתות גם בצדי הכוס (כפי שרואים בתמונה) וגם במבט על – הכוס בנויה כך שיש לה מין אלכון קטן שעליו מצויינות המידות, ואז כשמודדים חומר גלם מסויים לא צריך לראות מהצד לאיזה נפח הגענו, פשוט רואים מלמעלה. נכון שזה גאוני??
הכוסות האלה מגיעות בשלל נפחים. אני משתמשת המון בזו של כוס אחת (כמו בתמונה) ובזו של 2.5 כוסות.
לכוסות האלה יש 2 חסרונות שבעיני הם זניחים מול היתרונות: 1. הן לא עוברות מדיח טוב (בטמפרטורות גבוהות הן נסדקות) 2. בגלל השיפוע נוצרת בכוס מעיין מדרגה אלכסונית ואז פחות נוח לערבב בה דברים.

לכן, אני ממליצה שבנוסף לכוסות המדידה המעולות של OXO תצטיידו בכוס מדידה נוספת של בין 2.5 ל- 4 כוסות (תלוי בנוחות ובמקום האחסון שלכם)  – כאן כל כוס כמעט תתאים ולא חייבים ללכת על היקרות והמפונפנות. זו שבתמונה של ארקוסטיל ומאוד נוח לי לעבוד איתה.

מריות – לקקנים

אחת ההתמכרויות הכי חזקות שלי במטבח הן המריות. מדובר בכלי שמשמש אותי המון, ולפיכך גם מצדיק שיהיו לי כמה מריות  בשלל גדלים וסוגים, אבל בעידן של היום, שיש כל כך הרבה מריות יפות, אין ספק שיש שכאן יש לי חולשה ובכל פעם שאני רואה מרית מיוחדת אני קונה אותה.

אבל מעבר ליופי, יותר חשוב האיכות – וכאן חשוב לשים לב להבדלים. אם אתם משתמשים במרית רק כדי לקפל תערובות לעוגות בחושות ולהעביר קרמים מהמיקסר אתם יכולים להשתמש בכמע כל מרית שתראו בשוק, איכותית יותר ואיכותית פחות (למשל כל אלה החמודות שקונים במקסטוק ודומיהן ב 5-10 ש"ח..כמו זו בתמונה, שאני ממש אוהבת). רק חשוב שתהיה גמישה מספיק כדי "לגרד" את דפנות הקערה שלכם ולנקות אותה.


אבל… אם אם משתמשים בהן גם על תערובות חמות (קרם פטיסייר, קרמל וכו') חשוב מאוד שהמרית תהיה מחומרים איכותיים יותר. אחרת היא תימס לכם בתערובת (כן!!) לרוב, כשקונים, יש על המריות תוויות ואם מדובר במרית איכותית יהיה כתוב על התווית שהיא עמידה במפרטורות גבוהות (מעל 200 מעלות).
המריות שאתם רואים בתמונה למעלה עם הציור של הינשוף והעוגה הן מהסוג הזה והן בהחלט מעולות. אבל.. המריות הכי טובות שיש לי, שאותן אני מחדשת מדי פעם הן המריות הבאות של חברת JOSEPH JOSEPH (ניתן למצוא ברשת סוהו וכיום כבר בכל החנויות המתמחות, שם גם הן יהיו במחירים יותר משתלמים)

ומה כל כך מיוחד בהן? מעבר לעובדה שהן עשויות מחומר איכותי מאוד, גמיש ועמיד מאוד בחום, כך שהן לא מאבדות את הצורה שלהן, הייתרון העיקרי שלהן הוא שיש להן ידית מיוחדת עם מעין מעמד שהוא גם משקולת שמאפשר להניח אותן על השיש בלי שהמרית תיגע בשיש ובלי שתלכלך לנו אותו (או תתלכלך בעצמה). פשוט תענוג לעבוד עם מרית כזו ואם אתם צריכים לקנות רק אחת איכותית – לכו על הלבנה. היא הכי שימושית שיש.

מטרפות

ואם חשבתם שההתמכרות שלי עוצרת במריות, אז גם למטרפות יש לי אובססיה קלה. יחד עם המריות, המטרפות משמשות אותי המון במטבח, ולכן אין פלא שיש לי על השיש צנצנת שלמה של מריות ומטרפות (וכיום כבר 2) במקום לשמור כמה במגירה. אני פשוט משתמשת בהן המון.
המטרפות משמשות אותי גם להכנת עוגות בחושות, גם לקיפול קצפות וקרמים, וגם למשימות יומיומיות כמו הכנת פנקייק לילדים או ערבובים קטנים. ולצידן יש לי גם כמה מטרפות מיוחדות לשימושים ספציפיים ותכף אפרט על הכל.


המטרפה הקלאסית היא זו ממתכת, בלי שום טריקים, עם ידית מתכתית טובה שדואגת שהמטרפה תהיה יציבה גם כשטורפים תערובות מהר. מאלה יש לי ב 2 גדלים – קטנה וגדולה יותר (השימוש כמובן תלוי בנפח המסה שאני צריכה לערבב).

המטרפות היפות עם הכדור באמצע הן לא רק גימיק יפה אלא שיש מאחוריהן הגיון מסויים – הן נועדו להגדלת נפח התערובת בהקצפה, שזה אומר שאם אני רוצה להקציף תערובת מסויימת ידנית זה יקרה יותר מהר כי הכדור הזה יקציף לי אותה עוד קצת. אז נכון שלא תראו אותי מכינה קצפת באופן ידני לעיתים קרובות, אבל לפעמים זה נוח ונחמד שלא צריך ללכלך קערה ענקית של המיקסר בשביל כמות קצפת קטנה.

המטרפה הקטנה (שנקראת גם מטרפת נייג'לה) מיועדת לערבוב כמויות קטנות ואני לגמרי מאוהבת בה. צריכים קצת גנאש? ביצים לחביתה? מעט שוקולד לבן לקישוט? מטרפה גדולה לא תעזור פה ומזלג פחות נוח – הקטנה הזאת תערבב הכל מהר ובלי גושים.

ואחרונה חביבה – זאת עם הכדורים בקצה – נכון שהיא נראית מיוחדת? אז היא לא סתם בשביל היופי, המטרפה הזו מעולה לערבוב תערובות שבהן לא רוצים שיהיו בועות אוויר (למשל כל מיני גנאשים וציפויים שמיועדים לצפות עוגות באופן חלק). אז נכון שאני לא משתמשת בה המון, אבל כשאני צריכה אותה היא ממש כיפית לשימוש וכבונוס, כשהכדורים נוגעים אחד השני יש לה צליל פעמונים שתמיד עושה לי שמח במטבח.

מברשות 

עוד אביזר שיושב קבוע על השיש יחד עם המטרפות והמריות הן המברשות. אמנם אני לא משתמשת בהן באותה תכיפות כמו המריות והמטרפות, אבל הן בהחלט משמשות אותי באפיה ונוח לי שהן זמינות על השיש.
יש כמה סוגים של מברשות ולכל סוג יתרונות וחסרונות. תחליטו אתם מה מתאים לכם יותר.

הסוג שהכי נוח לקנות בחנויות המתמחות והכי נפוץ הן מברשות הסיליקון. הן עמידות, קלות לניקוי ותכלס גם די יפות. אבל… הסיבים שלהן גדולים ולפעמים זה בעייתי בעיני – למשל כשמורחים ביצה על בצק שמרים – איכשהו בגלל גודל הסיבים רואים יפה יפה את סימני המברשת ואני פחות אוהבת את זה.

הסוג השני הכי נפוץ, והן גם אלה שתמיד תראו בקונדיטריות, הן המברשות עם ידית העץ, מהסוג שקונים בחנויות למוצרי בניין ולא דווקא בחנויות למוצרי אפיה. היתרון שלהן הוא שהשערות של המברשת דקות ומאוד נוחות לשימוש. החיסרון העיקרי שלהן (ובעיני זה חיסרון ענק) הוא כפול: 1. קשה לנקות אותן והן גם לא ממש מתאימות למדיח. 2. החלק המתכתי שלהן מחליד (ראו דוגמה בתמונה .. צולם בכוונה שתראו למה אני מתכוונת). וזה מבעס כי אז יוצא שצריך לזרוק את המברשת בתכיפות די גדולה.
הפתרון הוא מברשות שמגיעות עם ידיות מפלסטיק – השערות שלהן קצת פחות רכות מאלה מעץ, אבל הן עמידות יותר הבעיה – אני בקושי מוצאת כאלה בארץ וזו שבתמונה, העגולה עם הידית הלבנה, נקנתה בפריז (איפה? ראו את פוסט ההמלצות שלי על פריז עם הפניות לחנויות המתמחות שם). זו עם הסיבים האדומים, אגב, לא משהו בכלל – הסיבים שלה קשים מאוד והן גם די מתפרקים, אז תבדקו כבר בחנות את הסיבים ואם הם רופפים או קשים מדי – תעשו לעצמכם טובה ותקנו משהו אחר.

מערוכים

כל אופה יודע, שמערוך טוב הוא ממש חובה במטבח. יש הרבה סוגים של מערוכים ולכל אחד ישנה ההעדפה שלו. יש לי בבית לא מעט מערוכים ואני מודה שאפילו לא צילמתי את כולם.

אז אחרי שניסיתי לא מעט סוגים של מערוכים אלה שני הסוגים שאני הכי אוהבת:
1. מערוך עץ שאחיד לכל אורכו (השני מלמעלה) – המערוך הזה נמצא אצלי בשימוש כבר למעלה מעשור והוא פשוט הכי נוח שיש. הוא לא כבד מדי ולא קל מדי (ולמשקל יש חשיבות כשמרדדים), הוא לא איבד את הצורה שלו עם השנים, השימוש והשטיפות (והרי עץ יכול לספוח מים ולהתעקם) ונוח לי שהוא בעובי אחיד לכל אורכו.
2. מערוך סיליקון שמיועד במקור לעבודה עם בצק סוכר – למערוך זה התוודעתי כשהעברתי סדנה באחת החנויות המתמחות. נתקלתי בו בארון האביזרים והחלטתי לנסות אותו. הוא היה כל כך נוח לשימוש שפשוט בסוף הסדנה הלכתי וקניתי לי אחד כזה. גם הוא נוח לעבודה מבחינת המשקל (לא קל ולא כבד מדי), קל מאוד לניקוי, ובגלל החומר שממנו הוא עשוי הוא חלק והבצקים לא נדבקים אליו בקלות.

מערוך נוסף שהפתיע – המערוך התחתון בתמונה – מערוך עץ הכי פשוט שיש, שנקנה במכולת לייד הבית שלי ב 14 ש"ח. הוא פשוט, לא כבד מדי ויש לו ידיות למי שאוהב ובתכלס עושה את העבודה. אבל.. הוא פחות כבד מהמערוכים השניים והבצקים לפעמים יותר נדבקים אליו.

מערוכים שניסיתי עם השנים ולא התלהבתי מהם – ישנם בשוק מערוכים שמיועדים לעבודה עם בצק פריך – ממתכת או מחומר אחר – שיש אפשרות למלא אותם במים קרים ולרדד איתם. הטענה היא שכשהמערוך קר יותר קל לעבוד איתו על בצק פריך. אני אפילו קיבלתי אחד (ודי יקר) לאחד מימי ההולדת שלי, אבל מהר מאוד ויתרתי על השימוש בו. כשמילאתי אותו במים קרים הוא היה כבד מדי ולא נוח לשימוש, למרות ההבטחה הוא לא היה חסין מהדבקויות והבצק נדבק אליו (במיוחד אם השתמשתי במים קרים שיצרו אדים על הבצק) והזיזים שלו בצד הצריכו רידוד לרוחב מסויים ולא יותר, כי אז הם השאירו עליו סימנים.
אז יכול להיות שיש אופים שאוהבים להשתמש במערוכים הללו, אני אישית מעדיפה את המערוכים הפשוטים יותר שציינתי קודם. אבל כמובן שכל אחד וההעדפות שלו.

צנטרים

הצנטרים במטבח הם אביזר שמאפשר לשדרג את מראה העוגות והמאפים שלנו ומקל על החיים. יש בשוק הרבה צנטרים וגם ערכות. אני אנסה לעשות לכם קצת סדר מהניסיון שלי מה חשוב שיהיה בבית (רמז – 2 צנטרים בלבד ואתם מסודרים) ומה מהווה שדרוג שכיף שיש.

כפי שתראו בתמונה, יש מלא סוגים של צנטרים ומאז שצילמתי אותה עוד נוספו לי לא מעט שמצאתי בחנויות המתמחות. אבל בבסיס אני ממליצה שיהיו לכם 2 צנטרים, וכל השאר זה "בונוס", לפי מידת ההתמכרות שלכם.
מאיזה חומר לקנות? יש כל מיני סוגים וכל מיני חומרים. מניסיוני הכי נוח לעבוד עם אלה ממתכת. רצוי בלי עיגול בולט בקצה שלהם כי הוא מקשה על סידור הצנטר בשק הזילוף. ישנם גם צנטרים מפוליקרבונט (השקופים). מדובר בחומר מאוד איכותי – רק חשוב לשים לב שמדובר באמת בפוליקרבונט ולא בסתם פלסטיק (רמז.. הם יותר יקרים..) ורצוי לקחת אחד מהסוג הגדול ולא הקטנים שאתם רואים בצבע תכלת בתמונה (שהגיעו בסט שקניתי בפריז), כי יש להם נטיה לגלוש בשק הזילוף כי יש פחות מקום בשקית לתפוס אותם.
באיזה שקית זילוף להשתמש? אני מעדיפה להשתמש בחד פעמיות וקונה בחנויות המתמחות את השקיות האיכותיות יותר (הן מעט יותר קשיחות, לפעמים מגיעות בצבע ירוק) וקונה בשני גדלים (כי לפעמים מספיק שקית קטנה יותר), ובנוסף, אם אני מוצאת שקיות פשוטות יותר (שהן גם זולות יותר) אני קונה גם אותן בחבילה של 100 (עלותן כ 30 ש"ח לחבילה). הן טיפה פחות איכותיות אבל נוחות לזילוף של תערובות קטנות יחסית.

סוגי צנטרים:

צנטר עגול הוא הכי בסיסי שיש – הוא מאפשר לזלף כמעט הכל – החל מדיסקיות מרנג, פבלובות, קישוט בסיסי של טיפה, צינורות וכו'.
צנטר כוכב – הצנטר שישדרג לכם את הזילופים – הוא מאפשר לזלף צורת פרח, כוכב וכו'. אפשר לזלף איתו בזווית ישרה ואפשר לזלף, איתו בספירלה ולקבל שושנים.

בגיזרת הצנטרים המיוחדים:
צנטר סנט הונורה (בתמונה מעל, עם העוגה הורודה)– אחד הצנטרים האהובים עלי. כי הוא משדרג כל זילוף. מדובר למעשה בצנטר עגול שממנו יוצא "שניץ" משולש. מזלפים איתו כך שה"שניץ" יהיה כלפי מעלה ואז נוצרת מין מלמלה נחמדה. אפשר לזלף איתו כל מיני קישטים וכדאי פשוט להתאמן איתו קצת על צלחת לפני שמתחילים לזלף על עוגה. ראו דוגמה בפוסט של עוגת הקרם דולצ'ה שנלווה אליו סרטון שבו אני מדגימה את הזילוף (די בסוף הסרטון).
צנטר טיפה – פועל על אותו עקרון של הסנט הונורה וגם הוא יוצא "מלמלה" אבל עם בסיס דק יותר.
צנטר סולטן – צנטר מיוחד שמשמש גם לקרמים וגם לעוגיות מבצק פריך רך. הייחוד שלו הוא שיש לו מעגל פנימי ומעגל חיצוני וכשמזלפים איו מקבלים פרח שהאמצע שלו חלול. רוצים לראות מה הכנתי איתו? ראו  את הפרחים בעוגת הטירמיסו שלי.

פלטות

פלטות הן בעצם מריות קשיחות שאיתן מורחים מליות על עוגות, מיישרים מוסים ועוגות ולפעמים גם מעצבים דוגמאות שונות על העוגה.
יש 2 סוגים עיקריי של פלטות – פלטה ישרה ופלטה מדורגת, וכמובן שהן מגיעות בשלל גדלים.
אני מוצאת שנוח יותר לעבוד עם פלטה מדורגת שאינה גדולה מדי ואינה קטנה מדי – כמו בתמונה. היא מאוד נוחה למריחת תערובות ונהדרת כשאני מסיימת להכין עוגת מוס או קרם ורוצה ליישר את הקרם על העוגה.
ישנן גם פלטות מפלסטיק (זו שבתמונה בתכלת הגיעה מסט שקניתי באיקאה) וגם להן יש יתרונות כי הן קלילות ונוחות (בעיקר למריחה).
מה שלא יהיה, אני ממליצה בחום שתחזיקו במטבח שכם לפחות פלטה אחת. זה כלי מאוד שימושי שמחירו אינו גבוה.

כף קפיצית

אמנם לא מדובר במוצר שאי אפשר בלעדיו במטבח (בניגוד למשל למריות, מטרפות ומשקל מטבח), אבל בהחלט מדובר באביזר שמשדרג את חווית האפיה.
לכף קפיצית יש מספר שימושים, שהעיקרי שבהם הוא להכנת עוגיות. היתרון שלה הוא שהיא חוסכת לנו את גלגול העוגיות בידיים (אא"כ אתם במוד של ריפוי בעיסוק או שמכינים עם הילדים ורוצים להעסיק אותם) וגם בכך שהעוגיות יתקבלו בגודל אחיד בכל פעם מחדש.
שימוש נוסף הוא כמובן להגשת גלידות וקרמים וכו' ולהעברת בלילות למנג'טים (מאוד נוח ושוב, מאפשר תוצאות אחידות).
הכפות הללו מגיעות בדרך כלל בשני גדלים. הקטנה משמש אותי לעוגיות והגדולה יותר לחלוקת תערובות למנג'טים.

מסננת/נפה

כלי נוסף שאמנם ברוב המטבחים איננו חובה, אבל ממש ממש עוזר ומשדרג את כל חוויית האפיה ואת התוצאות.
נפה משמשת בעיקר לניפוי קמחים ואומר לכם בכנות שאני לרוב לא מנפה קמח אלא אם כן יש לי סיבה מיוחדת (אורחים שומרי כשרות או תערובת עוגה שיש חשיבות מיוחדת לניפוי הקמח בעת ההכנה).
אבל… במסננת אני משתמשת לא מעט.
אני ממליצה לכם להצטייד גם מסננת גדולה וגם במסננת קטנה כיון שהן משמשות אותי בכמה אופנים: גם לניפוי אבקות לתערובת כדי לוודא שהן לא יהיו גושיות (כמו אבקת קקאו), גם לפיזור אבקת סוכר/אבקת קקאו על קינוחים, וגם לסינון תערובות שאני רוצה לוודא שיהיו חלקות (בין אם מדובר בקרם פטיסייר שחשוב לי לוודא שאין בו בטעות חלמונים שנקרשו וגם בסינון פירות שטחנתי כדי לקבל תערובת חלקה).

מיקרופלן / מגרדת 

אחד הגאג'טים האהובים עלי במטבח, שאימצתי לפני שנים הוא המגרדות השונות. כמובן שיש לכל מיני חברות, אבל המגרדת הכי מוכרת, שהפכה למעשה לשם גנרי למגרדות היא המיקרופלן. מדובר בסוג של פומפיה שנמכר בכל מיני צורות, בין אם כפומפיה רחבה ובין אם כשופין ארוך. מגוון השימושים בהן הוא די גדול, אבל אצלי בבית השימושים העיקריים הם גרוד גבינות (בעיקר פרמז'ן לפסטה) וגרוד שוקולד מעל קינוחים.
יש כל מיני ראשים לגרוד וכל ראש נותן גם צורה אחרת – המיקרופלן הדקה והארוכה למשל נותנת גרוד דקיק ועדין, הרחבה יותר נותנת חתיכות יותר רחבות ואיתה אני מגרדת תלתלי שוקולד קטנים, ואילו זו עם החורים הגדולים (הפעם של חברה אחרת שלדעתי כבר לא נמכרת בארץ) פשוט משמשת אותי כמו פומפיה.

ולאחרונה יש לי "צעצוע" חדש – מגרדת עגולה שמגיעה עם מיכל – המכסה שלה דו שימושי – הוא גם מגן על החלק המגרר בעת האיחסון וגם משמש כתחתית שסוגרת את המיכל כשאני רוצה לגרד כמות.

ולסיום כמה מילים בקצרה על עוד כמה אביזרים "למתקדמים" שתמיד ישמחו חובב אפיה מכור:

מבער – משמש בעיקר להכנת "קרם ברולה" – אפשר לקנות בערכה מפונפנת אבל הכי קל לקנות ראש מבער שנמכר גם בחנויות לכלי בניין ולחבר אותו למיכל גז (כן, מבערים כאלה קונים לפעמים למנגלים). לי יש כזה בבית ומאוד נוח להשתמש. פשוט מפרקים את הראש לאחר השימוש ומאחסנים בנפרד ממיכל הגז.

משטח אפיה – סילפאט – משטח סיליקוני שמחליף למעשה את נייר האפיה החד פעמי בו אנו משתמשים. אין ספק שאקולוגית הוא מאוד מומלץ (הבעסה היחידה היא שצריך לנקות אותו אחרי השימוש..). אני מודה שאני פחות משתמשת במשטחים אלה, אבל.. יש אחד שאני אוהבת במיוחד והוא משטח שקניתי בפריז עם דוגמה עיגולים שמיועד להכנת מקרונים. הוא נוח כי אני יודעת בדיוק מתי להפסיק לזלף את הצורה של המקרונים וגם אומר לי באיזה מרווחים לזלף.
ישנם כיום גם משטחי אפיה משודרגים שעשויים מסיליקון מחורר – אלה מיועדים להכנת בצק פריך והיתרון שלהם הוא שהחירור מאפשר לתחתית הבצק להיות יותר פריכה כי אין לחות שנלכדת מתחתיה.

צובטן – כלי חמוד וזול יחסית שישדרג לכם כל עוגיית מעמול (ואני מניחה שיעזור גם בעיצוב של עוגיות אחרות) 🙂

רשת לצינון – אחד האביזרים האהובים עלי – שימושי מאוד לצינון עוגיות לאחר האפיה, כשרוצים לצנן מהר, וגם נוח כשרוצים לצפות עוגה בזיגוג – מניחים אותה על רשת מעל תבנית שריפדנו בניילן נצמד ומזגגים. כל העודפים נופלים מבעד לרשת והעוגה מקבלת ציפוי אחיד בכל מקום. בתמונה: עוגיות אמרטי מצטננות על הרשת.

משקולות לאפיה – האביזר הכי מיותר במטבח שלי. מודה שהשתמשתי אולי פעם אחת. למה? פשוט כי עליתי על טריק להכנת קלתיות בלי להשתמש במשקולת – פשוט מקפיאים את הקלתית טוב טוב לפני האפיה. אבל.. אם אם ממהרים או שכן אוהבים לעבוד עם משקולות זה יכול להיות נחמד להשתמש במשקולת קרמית כזו (הן נראות כמו גולות אפורות ונמכרות בסט) במקום להשתמש בקטניות שמשאירו ריח לוואי באפיה.

כאן נראה לי שאסיים את הפוסט, כי למרות שאני יכולה לכתוב עוד הרבה על אביזרים למטבח (ואפילו לא דיברתי אתכם על תבניות..) הפוסט הזה הפך להיות ארוך כל כך שזוהי בהחלט נקודה טובה לעצור בה.

מקווה שהצלחתם לקרוא את כל ההמלצות שלי עד כאן ושמצאתן אותן שימושיות.
אין לי ספק שכל פודי חובב אפיה ישמח לקבל כל אחד ואחד מהפרטים שהזכרתי כאן בפוסט, וגם בפוסט ההמלצות הראשון (שכלל כלים ומכשירים).

אתם מוזמנים לספר לי כאן בתגובות או בדף הפייסבוק של שמח במטבח מהם הגאג'טים האהובים עליכם, אני תמיד שמחה לשמוע מכם ובטח כשמדובר ב"צעצועים" למטבח.

 

‏13 תגובות

  1. ליה ב- 18 ביולי 2017 בשעה 9:35

    הי, פוסט מהמם!!!
    תודה רבה על כל הטיפים!
    מהיכן הינשוף שעל המדף?

    תודה!!

    • שמח במטבח ב- 18 ביולי 2017 בשעה 18:56

      תודה ליה
      אם הכוונה לינשוף האדום, אז קניתי אותו באחת המכירות של רש סוהו. אבל הוא כבר שנים אצלי

  2. משה ב- 20 ביולי 2017 בשעה 11:51

    אהבתי מאד, תודה רבה 🙂

  3. חנה ב- 20 ביולי 2017 בשעה 12:52

    תודה על הטיפים!

    אם אני זוכרת נכון, בפוסט הקודם כתבת שתכתבי על אבן שמוט ואם את ממליצה או לא, אבל אני רואה שזה לא נכנס לפוסט הזה. תוכלי לכתוב על כך בכמה מלים?

    תודה!

    • שמח במטבח ב- 20 ביולי 2017 בשעה 13:50

      תודה חנה
      אכן לא הספקתי לכתוב על האבן בפוסט הזה ולכן אכתוב לך פה בתגובה ואוסיף את הדברים לפוסט עצמו
      ישנם מספר סוגים של אבני שמוט – יש אבנים עבות שמגיעו כלבנה גדולה (בגודל תבנית), יש אבנים שמגיעו כלבנים קטנות ומרכיבים מהן משטח על רשת התנור וישנן אבני שמוט שנראית כמו אריח (עגול או מרובע) שהן דות יותר ונכנסות לתנור מעל רשת.
      היתרון של אבן שמוט הוא שהיא מעלה את הטמפרטורה בתנור אל מעל 300 מעלות ומתאימה מאוד להכנת פיצות, פוקאצ'ות ולחמים.
      אחרי שהתנסיתי בלבנת שמוט עבה (שהרסה לי את התנור) אני ממליצה להשתמש באבן שמוט דקה, שאותי מכניסים לתנור לפני השימוש ולאחר שהתקררה מוציאים, מנקים ומאחסנים מחוץ לתנור, כיוון שהשארת האבן באופן קבוע הורסת לתנור את הטרמוסטט

  4. טלי ב- 20 ביולי 2017 בשעה 20:12

    אני תוהה עד כמה זה יהיה שקוף אם אשתף את הפוסט הזה אצלי לקראת פברואר? 😉
    הכי נהנית לקרוא על האביזרים שמשמשים אותך. ככה אני יודעת שהם באמת טובים.
    אגב, אני משתמשת בגוגואים כמשקולת לטארט. ככה יש לי תירוץ לאסוף אותם כאילו אני שוב בת 6.

    • שמח במטבח ב- 23 ביולי 2017 בשעה 8:04

      לגמרי רעיון טוב לפרסם לפני היומולדת (תוך ציון מה כבר יש לך ולא צריך להביא פעמיים).
      ולגבי הגוגואים – אחלה רעיון. אבל… עצה שלי – אם את מקפיאה טוב את הקלתית אין לך שום צורך במשקולות. המשקולות המפונפנות שלי (כולל חבילה שסחבתי מפריז) יושבות להן כבר שנתיים במגירה באפס מעשה.

  5. נעמי ג'אנטי ב- 8 בנובמבר 2017 בשעה 21:04

    אמנם אני "אופה" בתחילת דרכי, אבל רציתי לומר המון תודה, זה ממש עוזר לדעת על כל מיני אביזרים ופריטים מיוחדים וגם בייסיק למטבח. ממש העשרה לכל אופה צעיר.
    אגב, תוכלי אולי לעשות עוגות פרווה? כלומר עוגות שהן כן "מפונפנות" אבל לא חלביות
    תודה ובהצלחה!?

    • שמח במטבח ב- 9 בנובמבר 2017 בשעה 21:08

      תודה רבה נעמי.
      שמחתי שהפוסט שימש אותך
      לגבי פרווה – אני מציינת על העוגות שלי אם אפשר להכין אותן כפרווה.חיפוש תחת המילה "פרווה" יתן לך מגוון אפשרויות. את גם יכולה לראות עוגות בקטגוריה הטבעונית (שהן בטוח פרווה).

  6. בר ב- 18 בנובמבר 2017 בשעה 22:43

    היי, מהיכן המשקל היפה?
    תודה!

    • שמח במטבח ב- 25 בנובמבר 2017 בשעה 13:05

      הי בר – המשקל נמצא אצלי כבר כ 3 שנים. נדמה לי שנקנה ברשת DOMO אבל אני לא בטוחה

  7. אתי קמה ב- 12 באוקטובר 2020 בשעה 8:38

    שלום, אשמח להמלצתך לקניית ברנר במתנה לבתי האופה המתחילה. תודה רבה

    • שמח במטבח ב- 13 באוקטובר 2020 בשעה 18:57

      האמת שזה לגמרי עניין של נוחות. יש קטנים ויש גדולים שמתחברים למיכל גז כתום גדול כזה. מה שנראה לך יותר נוח ויפה.

השאר תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *