שמח במטבח של רות אופק

שמח במטבח של רות אופק | המקום לאוהבי המטבח

בקרו אותי בפייסבוק – שמח שם :-)

בואו נשמור על קשר :-) הרשמו כאן ותקבלו ממני מייל בכל פעם שיצא מתכון חדש

אז מה היה לנו עד עכשיו? ארכיון פוסטים

פוסט ההמלצות הגדול למטבח – חלק א' – כלים ומכשירים

שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא 🙂 עבורי המשפט הזה מסמל המון דברים, ובעיקר התחדשות – גם בשל הצורך לסדר את הבית לפסח, למסור/לזרוק דברים ולהתחדש בדברים חדשים (מי אמר שי לחגים?) , וגם בשל חגיגות היומולדת לגוזלי שנולד כאילו בהזמנה עם תחילת האביב (ועל כך כבר ייכתב פוסט נפרד ואתם גם יכולים כבר לנחש מה שמו של הגוזל..).
בקיצור, לכבוד האביב החלטתי להכין לכם פוסט מיוחד בשני חלקים, ובו כל ההמלצות שלי לכלים ואביזרים למטבח שאני פשוט לא יכולה בלעדיהם, גם לבישול וגם לאפיה.
הכוונה שלי היא ליצור מעין "רשימת מכולת" של מוצרים שכדאי שיהיו בכל בית שבו אופים ומבשלים. אתם כמובן מוזמנים להחליט אם וכמה לאמץ מתוך ההמלצות. הן לגמרי על סמך הניסיון שלי במטבח ואני  אשתדל לתת פה חוות דעת אישית כנה בכל קטגוריה.
כיוון שיש לי הרבה המלצות החלטתי לחלק את הפוסט הזה לשני פוסטים – האחד (זה שאתם קראים עכשיו) יוקדש לכלים שאני חושבת שחייבים במטבח ולמכשירים שאני לא יכולה בלעדיהם, והשני יוקדש לאביזרים לאפיה שאני ממליצה שיהיו בכל בית של אופה חובב.

אני מתחילה במבט על המטבח שלי בפעמים שאני מצליחה לשמור עליו מסודר (בכל זאת ישנם 2 גוזלים שובבים ובעל שגרים איתי פה) וכפי שאתם יכולים לנחש הוא די מאובזר, כיאה להיותו החדר האהוב עלי בבית (כמובן שאביזרים רבים נוספים נמצאים בארונות כך שלא את כולם רואים בתמונה).
אבל אני יכולה לספר לכם שממש לא התחלתי עם מטבח שכזה ולמעשה בימים הראשונים שלי כאופה ובשלנית מתחילה (כלומר בחורה משוחררת מהצבא שעברה לגור בדירה שכורה תל אביבית עם חבר שלה) היה לי מטבח ישן מימי תרפפ"ו, שהזכיר במראהו את המטבחון של גולדה, בלתי מצוייד בעליל עם כיריים ניידים ישנים, טוסטר אובן קטן ומיקסר ידני פשוט שקניתי באיזשהו מבצע בסופר פארם ושעד היום אני שומרת אותו מטעמים נוסטלגיים (אתם רואים? הוא אפילו קצת שרוף באחד המקומות מרוב שהוא ישן ופשוט). ועדיין.. אפיתי ובישלתי בהצלחה רבה גם עם האיבזור המינימאלי הזה. כי כשיש רצון תמיד מוצאים את הדרך להסתדר.

אבל עם השנים, כשחיבתי למטבח גדלה, התחלתי לצבור ציוד – בין אם קיבלתי מאמא, מחברים, או שקניתי ולאט לאט הגעתי לשלל מסקנות לגבי מה כדאי ומה לא כדאי לקנות.
הטיפ הראשון שאני יכולה לומר לכם, ושאותו למדתי על בשרי הוא שלרוב הזול עולה לנו ביוקר כי כשקונים משהו ממש ממש זול ולרוב לא איכותי הוא מתקלקל מהר ואז צריך לקנות אחד אחר תוך זמן קצר (האמור נכון במיוחד לגבי סירים ומחבתות שקונים בגרוש וחצי). אז עשו לעצמכם טובה, תשקיעו בכלים איכותיים. לא צריך הרבה מהם, אבל מה שתקנו יחזיק לכם שנים רבות.
כפי שכתבתי בתחילת הפוסט ההמלצות שלי ניתנות על פי הניסיון שלי במטבח וההעדפות האישיות שלי. כל מוצר שאמליץ עליו פה עבד אצלי שעות נוספות במטבח ואם הוא נכלל פה בפוסט סימן שאני חושבת שהוא ממש טוב ושווה כל שקל שתשלמו עליו (או שאחרים ישלמו כשתקבלו אותו במתנה מהם…).

סירים
נראה לי שאין מטבח שאין בו סירים ושזה אחד הדברים הכי בסיסיים שאפשר לקנות. ההמלצה שלי היא שלפחות בהתחלה יהיו לכם לפחות 3 סירים ב- 3 גדלים שונים, שבהם תוכלו לבשל מגוון של דברים – אחד קטן של ליטר וחצי בערך, אחד בינוני של 3-4 ליטר ואחד גדול יותר (לפחות 5 ליטר וכמובן שאפשר יותר).
כיום נמכרים בשוק סירים במגוון של חומרים – החל מנירוזטה ועד לסירים מאבן. אני אישית אוהבת סירים עם ציפוי שמונע מהאוכל להדבק אליהם (אבל פחות אוהבת טפלון שנשרט ואז מפית כל מיני חומרים) בין אם מדובר בציפוי קרמי ובין אם מדובר בחומר נון סטיק אחר. אבל גם לסירים מנירוזטה יש יתרונות והעיקרי שבהם הוא שהם מחזיקים מעמד ממש ממש טוב.
מה שלא תקנו, לדעתי עדיף שהסיר יתאים גם לתנור וגם למדיח. אני אישית אוהבת שהמכסה מזכוכית אבל לפעמים יש סיר ממש טוב שהמכסה שלו אטום וכמובן שלא אפסול סיר רק על סמך זה.
מה שחשוב כשקונים סיר הוא לראות שיש לו דפנות עבות ותחתית עבה מאוד שתדאג לפיזור חום מקסימלי. הסירים ה"פושטים" שהיו לי בתחילת דרכי היו סירי נירוזטה דקיקים שהתחתית שלהם לא פיזרה את החום טוב והתוצאה היא אוכל שהיה נדבק לתחתית של הסיר וכמובן בישול בלתי אחיד.
לגבי סירי אמייל – הם יפים וחמודים וכמובן שמצטלמים מאוד יפה אבל לטעמי לא כל כך טובים לבישולים כי הם דקים והאוכל נדבק אליהם ביתר קלות.
בקיצור – אני ממש מפצירה בכם – לא צריך הרבה סירים במטבח, אבל מה שיש – שיהיה איכותי וטוב. סירים מחזיקים עשרות שנים וקניה אחת טובה בבסיס תשתלם לכם לנצח.

והנה כמה המלצות ספציפיות לסירים שהכי מתלכלכים אצלי בבית:
הסיר שאני הכי משתמשת בו במטבח הוא סיר בינוני בנפח של 3 ליטרים של ארקוסטיל שאותו קיבלתי כמתנה לחג לפני כ- 8 שנים עוד בימים שעברתי במשרד עו"ד שבלת ושות'. הוא הגיע בסט עם סוטאז' (שהוא אמנם מדהים אבל אני כמעט ולא משתמשת בו ביום יום בגלל שהוא גדול) ובחיי שזו המתנה הכי טובה שקיבלתי לחג.
הסיר הזה משמש אותי גם לבישול וגם לאפיה – מה אני לא מכינה בו – פתיתים, פסטה לילדים, רטבים שונים, תערובות בסיס, בקיצור הכל. הוא כל כך משמש אותי שאני בקושי מאחסנת אותו בארון.
סירים נוספים ליום יום שאני ממש אוהבת הם הסירים של סולתם (אלה מנירוזטה מחזיקים אצלי שנים) וגם אלה של נעמן נראים לי ממש טובים (למרות שאין לי בבית, פשוט כי כבר נגמר לי המקום בארון, אבל ניסיתי אותם אצל חברות והתרשמתי לטובה מהאיכות). 

למתקדמים – סיר נוסף שאני אוהבת במיוחד הוא סיר ברזל יצוק – אני אומרת מראש, מדובר בסירים לא זולים אבל בחיי שזה סיר שאני הולכת להוריש גם לנכדים שלי. מעבר ליופי של סירי הברזל היצוק, שמגיעים בשלל צבעים ,מדובר בסיר עבה וכבד מאוד (גם המכסה כבד) כי הוא עשוי מיציקת ברזל אבל כאן גם היתרון שלו – הוא שומר חום באופן מדהים ובגלל שגם המכסה שלו מברזל בכלל נוצר אפקט של שימור חום נהדר. כל דבר שתכינו בו שדורש בישול ארוך רק ירוויח מהסיר החל מבולונז (שכמה שתבשלו אותו יותר ככה הוא ישתבח), מרקים סמיכים (כאן הכנתי איתו מרק עדשים כתומות) ועד לקדירת בשר או עוף שמבשלים על אש קטנה או שאופים בתנור (ראו פה מתכון מעולה לצלי בקר ביין אדום – שאני בישלתי בסיר רגיל ולאחר מכן אפיתי בתנור בתבנית מברזל יצוק של מריו בטאלי). הסיר שבתמונה הוא של לה קרוזה הצרפתית, שמבחינתי הם הרולס רויס של הסירים מברזל.

מחבתות

כל מה שכתבתי על סירים תופס גם על מחבתות. תחתית עבה, ציפוי מונע הידבקות (אני פחות אוהבת טפלון שיכול להשרט ומעדיפה ציפויים קצת יותר עמידים) ועדיף ידית שמתאימה גם להכנסה לתנור (ככה תוכלו להכין איתו גם טארט טאטין)
אני ממליצה שיהיו לכם מינימום 2 מחבתות חלקות – אחת קטנה ליום יום לחביתות וכו' (אבל גם פה, שווה לקנות אחת טובה ולא את אלה שזורקים כל חודשיים) ואחת גדולה יותר (נניח בקוטר 26) – שמשמשת אותי גם להכנת שניצלים, לפריטטות גדולות וגם להכנת קרמל (מסתבר שהכי נוח לי להכין קרמל במחבת. כאן תוכלו לראות איך).

למתקדמים ולכאלה שאוהבים להכין בשר אני ממליצה על מחבת פסים טובה ורחבה, כזו שלא תהיה כבדה מדי. היתרון שלה, מעבר למראה המפוספס שמתקבל, הוא שבמחבת פסים פחות שמן חודר לאוכל בגלל החריצים וזה תמיד טוב.
חשוב גם לדעת שמחבת פסים לא מתאימה למדיח (מאוד התבעסתי לשמוע את זה) ולכן חשוב לדעתי לבחור אחת שלא רק נוח לבשל איתה אלא גם נוח לנקות אותה. מהסיבה הזו אני פחות אוהבת לעבוד עם מחבתות ברזל יצוק, למרות שיש לי אחת בבית, פשוט כי הן כבדות מאוד ולי אישית לא נוח לנקות אותן. אבל גם בעניין זה אני יודעת שיש לא מעט טבחים שממליצים להכין סטייקים ובשר בכלל על מחבת ברזל יצוק כבדה כי היא צוברת חום יותר טוב ממחבתות אחרות. נראה לי שכאן זה נטו עניין של העדפה שלהם.
כאן בתמונה רואים קציצות פרגית שהכנתי (מתכון כאן).

סכינים

וידוי קטן – סכיני שף זו אחת ההתמכרויות שלי. מאז שהתוודעתי לעולם הזה אני לא מפסיקה לבדוק סכינים ולהתפעל מהשלל שיש כיום בשוק.
ההמלצה שלי היא לקנות גם את הסכינים עם ידית הפלסטיק שנמכרות כיום בכל חנות לכלי בית (אבל את אלה החדות והטובות כמו של ויקטורינוקס וכו' ולא אלה שרואים שבקושי יחתכו לכם מלפפון) פשוט כי הן פרקטיות ואי אפשר בלי סכיני סטייק בבית, אבל לצד אלה לקנות לפחות סכין שף אחת טובה.
ולמה סכין שף? כי אני מבטיחה לכם שברגע שתתרגלו לסכין טובה לא תרצו יותר לחתוך עם סכינים רגילות. כל חוויית העבודה במטבח עם סכין שף היא חוויה משודרגת – כל כך קל לחתוך איתן, כמעט ולא צריך להפעיל לחץ כשחותכים והחיתוך יוצא חד ויפה.
הרומן שלי עם סכיני שף התחיל לפני כ- 10 שנים כשהתחדשתי בסכין של ברוקס – מותג של חנות הסכינים לובלינסקי. פתאום היה לי ממש קל לחתוך דברים, הסכין כאילו חתכה הכל מעצמה. והנוחות של החזקה של ידית גדולה. תענוג! משם הרומן שלי התחיל להתפתח והיום יש לי שלל סכינים, בשלל מחירים (בתמונה למטה רואים רק חלק מהמבחר, ואלה הסכינים שאני הכי משתמשת בהן).
וכן, אני אומרת לכם את זה בצורה הכי ברורה – לא חייבים להוציא הון על סכין. כפי שתוכלו לראות על מגנט הסכינים שלי יש מגוון של סכינים בשלל מחירים, כולל סכין שף יפנית של חברת גלובל שעולה כ 500 ש"ח והיא באמת טובה ומצדיקה את המוניטין שלה, אבל בינינו – אני הכי אוהבת להשתמש בזו החלקה של ברוקס – כבר 10 שנים שאני משתמשת בה וממש ממש נוח לי איתה. יש לה גם גירסה עם דוגמה (אני קניתי עם פרחים) וגם היא נהדרת


ואם אני צריכה סכין קטנה יותר אז הסכין של ארקוסטיל (עם החריצים) ממש עושה יופי של עבודה, וכך גם זו של ארקוס (גם כן עם חריצים).
אגב, לכל מי שלא אוהבת את הכובד של הסכין (וסליחה על לשון הנקבה, זה פשוט קורה ליותר נשים מגברים) ישנן היום סכינים שמיועדות מראש לנשים – הם יותר קצרות ופחות כבדות למשל של ארקוס ליידי). ובכלל, יש כל מיני אורכים של סכינים ואני ממליצה לנסות כמה ולראות מה הכי נוח לכם. לי, כאמור, מאוד נוח עם הגודל הסטנדרטי (להב ברואך 20 ס"מ).
למקרה שתהיתם מה זו הסכין עם החריצים? זו נקראת סכין סנטוקו והמטרה של החריצים שבה היא להפחית את החיכוך בין הסכין למאכל שחותכים ולמנוע הידבקות שלו לסכין בעת החיתוך (מודה שזה לא תמיד עובד).
שימו לב שיש הבדל בין הידיות של הסכינים – יש כאלה עם ידית מתכת שבעצם מחוברת ללהב כמקשה אחת (ראו את הגלובל והארקוסטיל) ויש כאלה שהידית שלהם מצופה בחומר שיהיה נוח לאחוז ביד. גם כאן יש ידיות מחושלות (כלומר שהן נראות כחלק בלתי נפרד של הסכין כמו בסכינים של ברוקס) ויש ידיות שרואים שהן מחוברות לסכין בנפרד מהלהב (ראו הסכינים של ארקוס).
למתקדמים ולאופים  אני ממליצה לרכוש גם סכין משוננת ארוכה – אותי היא משמשת בעיקר להפרדת שכבות בין עוגות – הראש המשונן שלה מאפשר לחתוך את העוגה בתנועת מסור ולקבל תוצאות מדוייקות. זו שבתמונה מלווה אותי שנים רבות והיא נהדרת.
חשוב לציין שסכיני שף אסור להכניס למדיח אלא צריך לרחוץ מייד עם סיום השימוש ולנגב, וגם שמדי פעם צריך לקחת אותן להשחזה. התחזוקה הזו תאפשר לסכין שלכם להחזיק במטבח עשרות שנים.
מבחינת פירמות – כפי שרואים בתמונה, אני משתמשת באלה של ברוקס, ארקוסטיל, ארקוס ושל גלובל (שהיא קצת יותר יקרה אבל גם אמורה להיות יותר איכותית כיוון שהיא כוללת שכבות רבות שהולחמו יחד). פירמה טובה נוספת היא wusthof.

מיקסר

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע כמה שאני אוהבת את המיקסר שלי <3 אני בהחלט חושבת מי שאופה הרבה חייב שיהיה לו מיקסר טוב בבית. המיקסר שלי הוא בעיני הלב של המטבח וכיוון שאני משתמשת בו לא מעט הוא קיבל מקום של כבוד במטבח ואפילו דאגתי לקשט אותו במדבקות יפות.
כפי שרואים יש לי מיקסר של קיצ'נאייד – הדגם הביתי  (ksm150 אם אינני טועה) והמיקסר הזה נמצא אצלי כבר 14 שנים. לכם אני יכולה לספר שחיכיתי המווון זמן עד שזכיתי להתחדש במיקסר משלי (עד אז השתמשתי בידני הפשוט מהתמונה שלמעלה ולשמרים פשוט לשתי את הבצקים בידיים) והחברות שלי יכולות להעיד שכשקיבלתי אותו חיבקתי אותו טוב טוב וגם שלחתי להן תמונות שלי מחבקת את המיקסר עם חיוך ענק על הפנים (וזה הרבה לפני הפרסומת שרצה בשנים האחרונות של האנשים שמחובקים עם המיקסר שלהם).
חשוב לי לציין שאני מאוד מרוצה מהמיקסר שלי ושהוא מחזיק מעמד נהדר, אבל… לפי מה שאני רואה אצל חברות שלי שגם קנו את הדגם הזה רק כמה שנים אחרי, עם השנים המיקסרים שנמכרים בשוק פחות ופחות עמידים ולכן עלולים להתקלקל לכם יותר מהר.
לכן, ולאחר שעשיתי סקר אצל חברות וגם ניסיתי מיקסרים ההמלצות שלי למטבח הביתי (ולמי שלא מחפשת מיקסר שעולה אלפי שקלים אלא משהו טוב לשימוש ביתי "רגיל") הן או קיצ'נאייד או קיימיקס – באמת מה שנראה בעיניכם יותר טוב ויותר יפה.

למי שמחפש דגם יותר מקצועי – לקיצ'נאייד ישנו דגם תעשייתי מעולה ולקנווד ישנו דגם מייג'ור טיטניום שכל מי שניסה אותו נשבע שהוא הכי מעולה שיש. אני אישית לא מחליפה כרגע את החתיך שלי גם בגלל שהוא יפה וגם בגלל שהוא מספיק לי לכל מה שאני צריכה, אבל אם אי פעם ארצה להחליף זה כנראה יהיה למייג'ור (ואולי עד אז ייצרו אחד עם קערה עם ידית? כי זה ממש ממש נוח).
והמלצה אחת אחרונה? אם יש לכם אפשרות, פנקו את עצמכם בקערה נוספת למיקסר (רצוי מזכוכית) זה ממש ממש נוח כשצריך להכין עוגה מכמה תערובות שכל אחת צריכה זמן מיקסר משלה. וככה במקום להעביר תערובות לקערה אחרת פשוט שולפים עוד קערה (והן גם נכנסות למדיח…). לי באופן אישי יש 2 קערות נירוזטה ועוד אחת מזכוכית.

מעבד מזון

כיום קיימים בשוק סוגים רבים של מעבדי מזון, עם שלל תכונות ואפשרויות. אני מודה שלי אין כוח להתעסק עם שלל החלקים של המכשיר ודי שונאת להתעסק עם הניקוי שלו (יותר מדי חריצים שקשה לנקות) ולכן אצלי מעבד המזון פחות בשימוש, אבל אני יודעת שמי שמבשל הרבה משתמש בו יותר.
מבחינת המלצות – למעבד מזון קלאסי נראה לי שאין על המג'ימיקס. לי יש אחד בצבע ירוק כבר 15 שנים והוא עובד מעולה ומכל מעבדי המזון שניסיתי הוא הכי טוב שיש – וקוצץ הכי חלק והכי מהר.
יחד עם זאת, ולאור מה שאמרתי על חוסר הרצון שלי להתעסק עם חלקים (ושיהיו בריאים במג'ימיקס – כמה חריצים וזיזים יש לקערה ולמכסה שלו..), לפני שנתיים רכשתי מעבד מזון משולב של בוש, שכולל מיכל של מעבד מזון, עם מנוע שמורכב על המכסה שלו ומופעל על ידי בלנדר מוט (ראו בתמונה למטה את המיכל ממבט על – הסכין מתלבשת על זיז קטן שנמצא עליו ולא על תעלה כמו שיש למג'ימיקס). הוא גם מגיע עם מיכל קטן שאני משתמשת בו המון לקיצוץ עשבים וכו'. מאוד נוח להשתמש במכשיר הזה כי הוא קומפקטי, לא תופס מלא מקום במטבח וגם קל יותר לנקות אותו (ויש לו ראש שחותך ירקות לקוביות שזה מאוד מגניב). אבל.. הדגם הזה פחות חזק מהמג'ימיקס.  ככה זה אין אף מכשיר שהוא מושלם. אציין שיש לבוש גם מעבד מזון עומד שאף הוא כלל את כל התוספות (כולל זו שחותכת לקוביות) שאותו לא ניסיתי אבל ידוע לי שחברות שקנו היו מרוצות ממנו.
אז מה מומלץ? תלוי בצרכים שלכם ובתקציב. שניהם אצלי במטבח ושניהם משמשים אותי.
ותוספת לאור הערות של קוראים ושל חברות שלי – שמעתי על לא מעט מקרים שבהם הקערה של המג'ימיקס נשברה בחלק של הידית (שהוא גם החלק שנועל את המכשיר לפני ההפעלתו) ושהחלפת קערה היתה קצת יקרה. אצלי הידית עדיין שלמה (אם כי פחות יציבה מבעבר) אבל אם זה קרה לאחרים זה שיקול שצריך לקחת בחשבון. יכול להיות שבדגמים החדשים המצב טוב יותר (אשמח אם תעדכנו אותי). ועדיין… לצערי לא מצאתי אף מכשיר שעובד חזק יותר מהמג'ימיקס. כנראה שאף אחד לא מושלם 🙂

בלנדר ובלנדר מוט

כחובבת שייקים וקפה ברד (בעיקר בקיץ) בלנדרים הם מכשיר חובה אצלי במטבח. אני עושה הפרדה בין בלנדר מוט לבין בלנדר רגיל, כיוון שלכל אחד יש בעיני שימוש אחר.
במשך שנים היו לי לא מעט בלנדרים מכל הסוגים כמו שכתבתי קודם – הזולים התקלקלו לי די מהר ונזרקו ובשלב מסויים הבנתי שעדיף להשקיע במשהו טוב.
התחלתי עם בלנדר המוט של בראון והוא די נחמד. נוח לקנות את הערכה שמגיעה עם מיכל. אבל…. הדגם הבסיסי שלו לא טוחן קרח טוב והדגם שטוחן קרח פחות מצא חן בעיני (וגם די יקר). ולכן  לפני 6 שנים החלטתי ללכת על הבלנדר מוט של המקצוענים באמיקס ומאז אני מאוהבת במכשיר הזה. מעבר לעיצוב היפייפה שלו (כמובן שקניתי אדום, שיתאים למיקסר..) הוא פשוט סוס עבודה. טוחן הכל, אבל ממש הכל. והמבחן האמיתי שלי לכל בלנדר הוא טחינת קרח. והבאמיקס טוחן קרח בשניות לקפה ברד סופר מפנק (ובקיץ אני לא יכולה להתחיל את היום בלי הקפה ברד שלי). בנוסף, אני משתמשת בו לטחינת מרקים ותערובות שונות (למשל כשאני מכינה עוגת מוס פירות יער אני טוחנת איתו את התערובת כשהיא עדיין בסיר) ולכן הוא שימושי לי מאוד במשך כל השנה.
בנוסף לכוס שאיתה הוא מגיע (ויש גם קנקן כפי שרואים בתמונה) יש לו מיכל קטן לקיצוץ (מיכל יותר קטן מזה של מעבד המזון של בוש שעליו כתבתי קודם) ואני אוהבת להשתמש בו כשאני צריכה לטחון שקדים/אגוזים לאבקה דקה מאוד או כשאני נתקעת בלי אבקת סוכר וחייבת עכשיו להכין. הוא טוחן הכל ממש דק.

מחפשים בלנדר עומד? קבלו את הדבר הכי חם כיום (ומהתגובות שלכם אלי בפייסבוק הבנתי שהשנה הוא מככב ברשימת המתנות לחג במשרד) – נינג'ה מדובר בבלנדר ממש ממש חזק שמיועד בעיקר (אך לא רק) להכנת שייקים. ניסיתי אותו בחודשים האחרונים בשלל שימושים ואני יכולה לומר שכשמו כן הוא – הוא טוחן הכללללל וממש טוב. רוצים להכין שייק? אין בעיה – שימו הכל בכוס לפי הסדר, סגרו את המכסה, הפכו והבריגו לבסיס המכשיר, הפעילו ותוך פחות מדקה יש לכם שייק אוורירי, סמיך ובלי גושים. הוא גם מגיע עם מכסה שאפשר לשים על הכוס ולצאת איתה מהבית – ברור לי שהקיץ הזה אני הולכת לחרוש עליו עם קפה קר לדרך. הדגם שלי הגיע עם 2 כוסות – גדולה וקטנה וכך אפשר להכין איתו שייקים גם ליותר מאדם אחד.

ואני לא יכולה לכתוב על בלנדרים בלי להזכיר את הבלנדרים המקצועיים – קיצ'נאייד וויטהמיקס. לי יש בבית בלנדר של קיצ'נאייד ומדובר בבלנדר מאוד חזק ואיכותי שגם הוא טוחן קרן בצורה נהדרת. אבללללל – לי אישית כבר לא נוח להשתמש בו כיוון שהמיכל שלו גדול ועמוק וכבד ולי הוא פשוט לא שימושי וסתם גורם ללכלך כלים נוספים – כי אם מכינים בו מרק צריך להעביר את המרק מהסיר למיכל של הבלנדר ואז להחזיר לסיר או למזוג לקערות – ואני כבר מעדיפה לטחון מרק בסיר עצמו עם הבאמיקס שלי, ואם מכינים בו שייק אז שוב לכלכנו כלי נוסף, כשיש לנו את הנינג'ה  שמגיע עם כוס משלו. מבחינתי כל הנ"ל תופס גם לגבי הויטהמיקס – שאין לי בבית אבל ניסיתי אצל חברות. הוא באמת חזק בצורה שלא תיאמן, אבל כל מה שכתבתי על הקיצ'נאייד תופס גם לגביו. מה שכן – כל מי שאני מכירה שיש לו ויטהמיקס ממש ממש אוהב אותו. אז זה עניין של העדפה וגם של תקציב (הוא מאוד יקר).

תנור וכיריים

תנור וכיריים הם כלי עבודה מאוד חשוב במטבח, במיוחד כיוון שמדובר בקניה שנעשית אחת לכמה שנים ולפעמים גם אחת לכמה עשורים. לפני שנכנסתי לדירה הראשונה שקניתי עשיתי סקר די מקיף על תנורים וכיריים ואלה עיקרי התובנות שאליהן הגעתי:
חשוב להחליט על איזה קונספט הולכים – תנור בילט אין וכיריים בנפרד או תנור משולב? אני הלכתי על הפרדה ובדירה שבה גרתי גם היתה לי יחידת בילט אין שבה התנור היה בגובה נוח מאוד. לצערי בדירה הנוכחית התנור צריך להיות בחלק התחתון של הארונות ולי אישית זה פחות נוח.
חשוב לדעת כמה מקום יש לכם בבית ומה התקציב שלכם. אצלי למשל כשקניתי דירה ותכננתי את המטבח שלה היה לי מטבח קטן יחסית  ולא יכולתי לקנות את תנור החלומות שלי (מהסוג הרחב והגדול שמגיע עם כיריים ענקיים) ולכן מראש הצטמצמתי בבחירה לתנור גומחה.
כשבוחרים תנור רצוי ללכת על חברה מוכרת, כזו שאתם יודעים שנותנת אחריות וגם עומדת מאחוריה. רוב התנורים כיום מחזיקים מעמד יפה, אבל יהיה חבל להחליף תנור כל 5 שנים כי הוא מתחיל לזייף ואין מי שיתקן אותו.
לא חייבים תנור עם צג דיגיטלי ויש תנורים בסיסיים לא רעים שמגיעים עם כפתורי תפעול בלבד, אבל אני מודה שהתנור שלי כן הגיע עם צג דיגיטלי וזה די נחמד.
כיום יש בשוק שלל תנורים עם המון שכלולים. בקטע הזה אני קצת פחות מודרנית ומעדיפה תנור שבו אני רואה את אופציות האפיה ולא צריכה להתעסק עם מיליון כפתורים – אני רוצה לשלוט בקלות בטמפרטורת האפיה ובתכנית האפיה ואין לי כוח ללחוץ על מיליון כפתורים בשביל זה.
לשם הדוגמה, לאמא שלי יש תנור מאוד משוכלל של חברה יוקרתית ויקרה ועד היום אני מסתבכת עם ההפעלה שלו פשוט כי אין לו כפתור ברור שמכוון טמפרטורה (צריך להתחיל ללחוץ עליו ולסובב אותולכל מיני כיוונים וזה ממש לא טריוויאלי) ואין לו כפתור של כיוונון תכנית האפיה (למשל אין לו כפתור לאפיה בטורבו וזה משגע אותי).
כשאתם קונים תנור קנו עוד רשת בנוסף לזו שמגיעה עם התנור. לא תאמינו כמה זה יהיה שימושי, כי לא תמיד אופים הכל בתבנית של התנור וכשיש 2 רשתות זה פשוט הרבה יותר נוח.
ועוד טיפ – אם אתם שמים אותו ביחידת בילט אין – לכו על תנור עם דלת שנפתחת הצידה – זה כל כך נוח שלא צריך להתכופף מעל הדלת כשרוצים להכניס דברים לתנור ומן הסתם הרבה יותר קל לנקות אותו ככה.
לגבי פירולטי או לא – שלי לא פירולטי פשוט כי לי זה היה פחות קריטי.
נראה לי שהיום זה סטנדרט אבל ודאו שיש לדלת של התנור דפנות קרות שיהיו בטיחותיות לילדים.
והמלצה קטנה ואחרונה שלי – אם אתם משתמשים באבן שמוט לאפיה אל, אבל אל, תשאירו אותה באופן קבוע בתנור כי היא תדפוק לו את הטרמוסטט (איך אני יודעת? מניסיון, ככה הלך לי התנור הקודם…) לאבן שמוט אתייחס גם בפוסט הבא שיעסוק באביזרים לאפיה.
ומה יש לי בבית? בסופו של דבר אחרי סקר שוק בחרתי בתנור של בוש (נמכר גם כתנור של סימנס – זה אותו תנור), שנמצא אצלי כבר 9 שנים. אני משתמשת בו כמעט כל יום, ואני ממש ממש מרוצה ממנו. הוא אופה בצורה אחידה (שזה ממש חשוב), נוח מאוד לשימוש , והיתרון הכי גדול שלו לדעתי – התבניות שלו מאוד גדולה ביחס לתנורים אחרים, ואפשר להכניס אליה יותר דברים (וזה דבר שממש כדאי לבדוק לפני שקונים תנור כי זה יכול להיות מאוד מבעס שהתבנית פיצית).
אני מצרפת לכם תמונה שצילמתי עכשיו לצורך הפוסט.

 

לגבי כיריים

לגבי כיריים – אני חייבת לציין שכאן פחות משנה הפירמה, אני אישית לא הבחנתי בהבדלים באיכות כשמדובר בכיריים של גז. מה שכן, אני אישית ממליצה על כיריים של 5 להבות כי זה יותר נוח במטבח (הם לא רחבים בהרבה מכיריים של 4 – רק עוד 10 ס"מ והפתח שלהם מתאים לפתח של כיריים רגילות) אתם יכולים לראות בתמונה מעל איך זה נראה ואיך הגז מחולק.
מבחינת סוג המשטח – אני הלכתי על נירוזטה שמתנקה ממש בקלות (לא צריך לקנות כל מיני תכשירים מיוחדים, סמרטוט לח או מגבון לניקוי כללי ינקה אותם בקלילות ולאחר מכן עוברים עליהם עם נייר סופג והכיריים כמו חדשים. לגבי הזכוכית – ממה שראיתי אצל חברות קצת בעסה לנקות אותה כי תמיד נשארים עליה סימנים אז קחו את זה בחשבון ואם בכל זאת בא לכם זכוכית, אל תתביישו לבדוק בחנות אם היא מהסוג שמתנקה יפה או שצריך להשתעבד לניקוי שלה.
ועוד דבר שחשוב בעיני הוא שהפלטות שעליהן מניחים את הסירים יהיו בגובה אחיד – כך שאם צריך להזיז סיר על גבי הכיריים אפשר פשוט לגרור אותו מצד לצד ולא צריך להרים אותו. זה גם יותר נוח מבחינת ייצוב של כמה סירים על הגז מאשר כיריים שבהם יש פלטה אחת מעל כל "אש".
לגבי אינדוקציה – לי אין בבית, אבל נראה לי שבפעם הבאה שאחליף מטבח אשמח לנסות – יש לכיריים הללו יתרונות רבים, כולל עיצוביים (זה נחמד שיש עוד משטח ישר על השיש..) וכיום יש כל כך הרבה שכלולים בתחום שזה ממש מגניב (למשל שאם מזיזים את הסיר החום נכבה מייד והמשטח מתקרר ממש מהר). אבל.. כאמור, לא ניסיתי אותם ביום יום אלא דגמתי מדי פעם ולכן אני לא יכולה לתת פה המלצות חותכות.

אז זהו החלק הראשון של פוסט ההמלצות שלי. לקח לי ים זמן לכתוב אותו ואני יודעת שיצא קצת ארוך, אבל בחיי שהשתדלתי לחלוק אתכם את כל מה שאני יכולה לתרום בכל נושא כדי שתיעזרו בהמלצות.

בחלק הבא, שיפורסם בקרוב, אסקור את כל אביזרי האפיה שחיי פשוט אינם חיים בלעדיהם ואספר לכם מה לדעתי חובה שיהיה בכל בית ומה שייך יותר לקטגוריית ה"פינוקים" לחובבי הגאדג'טים.

מקווה שכל העצות שכתבתי תורמות לכם ואם יש לכם עוד שאלות אלי תרגישו חופשי לפנות בתגובות או בדף הפייסבוק של שמח במטבח, אני תמיד שמחה לעזור ולענות.

5 תגובות על “פוסט ההמלצות הגדול למטבח – חלק א' – כלים ומכשירים

  1. רוחמה תורן
    23 במרץ 2017

    שלום

    אמנם קצת ארוך אבל למדתי המון ועל כך אני מודה ומחכה בכיליון עיניים לכתבה הבאה.

    תודה רוחמה תורן

    • שמח במטבח
      23 במרץ 2017

      תודה רבה רוחמה
      אכן קצת ארוך אבל נראה לי שממצה

  2. עלמה
    23 במרץ 2017

    אהבתי מאוד את הפוסט הזה, זה נותן איזו תחושה של הצצה למאחורי הקלעים וגם קשה למצוא מידע אמין בנושאים האלה שלא בנוי על פוסטים בתשלום.
    ההעדפות של כל אחד/אחת שונות, אז זה נורא מעניין לקרוא. האמת שעשית לי חשק לכתוב פוסט מהסוג הזה בעצמי. לי יש במנהטן מטבח של פחות ממטר רבוע (אני רצינית) עם משטח עבודה יותר קטן מגודל של פלייסמנט אחד, אז סיגלתי שיטות עבודה חסכוניות במכשירים. מה שכן, משתמשת בויטהמיקס כל יום, כמה פעמים ביום. זה המכשיר היחיד שיש לי והכי הכי שימושי בשבילי בעולם. 🙂

    • שמח במטבח
      24 במרץ 2017

      הי עלמה 😍
      איזה כיף לשמוע שאהבת את הפוסט.
      המטבח שלך נשמע לי מאתגר מאוד ומדהים אילו דברים משגעים את מוציאה ממנו.
      אשמח מאוד לקרוא את התובנות והטיפים שלך בנושא.

  3. רוחמה תורן
    27 במרץ 2017

    שלום רב

    מתי תפררסמי מתכונים לפסח

    תודה רוחמה תורן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מידע

רשומה זו פורסמה ב- 22 במרץ 2017 על ידי ותויגה , , , , .